בנושא
בכרם
חדשות
 
תסריט לשחקנים ראשיים בדרמה רומנטית גרועה / אביצר
בביכורים מאז ו´ כסליו ה´תשע"ה

תן לה
לדבר. בפעם הראשונה
תשלם אתה,
אם היא מבקשת
להשתתף, תתעקש

תדברי. לחלץ משתיקות מביכות
זה התפקיד שלך.
תבקשי להשתתף
בתשלום, אם הוא לא מתעקש
תיעלבי

אל תדבר על חתונה
בדייט השני, בנות
נלחצות מזה
(מה, גם אותך
זה מלחיץ? מי
ליהק אותך?)

אם הוא מדבר על חתונה
בדייט השני
תילחצי

אסור לך להרגיש כלפיה
כלום, אתה
בן
תרגישי פגועה, תגידי
שאת רוצה לחשוב על זה
שוב, תגידי
זה לא אתה, זו
אני (אל
תתכווני לזה)

עכשיו אתה רשאי
להרגיש מה שאתה
רוצה, ממילא
מאוחר מדי

חבר'ה, פה  לא
דרמה רומנטית גרועה, פה זה
החיים. מה
ההבדל? האמת, אין
הרבה, חוץ מזה שבחיים
אתם מרגישים שאתם
שחקנים ראשיים
בדרמה רומנטית גרועה





© כל הזכויות ליצירה שמורות לאביצר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ז´ כסליו ה´תשע"ה  
נהניתי, אז תודה. אני מקווה שאחזור ויהיה לי גם משהו חכם יותר להגיד..
ח´ כסליו ה´תשע"ה  
אהבתי ביותר את הפינג-פונג הזה, עשית את זה טוב.
רק הבית האחרון הפריע לי - זה הוריד את היצירה ברמה, הפנייה הזאת שהיא כמו הגיג. נסה אולי לחשוב על דרך אחרת לבטא אותו.
ח´ כסליו ה´תשע"ה  
בשיעור אמנות הראשון של המגמה, בכיתה י', המורה של חיי נתנה לנו דפים ואמרה לנו לקשקש. אחר כך תלינו אותם על הקאפה שהיתה שעונה בקצה של החדר ודיברנו עליהם.
בדף של אחת הבנות היתה מצויירת גלידה. מתחתיה, למטרות הבהרה, היה כתוב "גלידה".
מי שמצייר גלידה וכותב מתחת גלידה, אמרה המורה שלי לאמנות, כנראה לא צייר את הגלידה שלו מספיק טוב.
(זה על הבית האחרון. מיותר, כולו. באמת. הוא חזק ואמיתי, אבל ציירת גלידה. לכתוב את זה מייתר את שניהם.)

עצוב, מה אני אגיד, להרגיש ככה. לא שאני לא מזדהה, ועדיין.
הייתי רוצה להאמין שיש גאולה בסוף. יש, אתה לא חושב?

ח´ כסליו ה´תשע"ה  
הבית האחרון באמת מסביר את השיר. לא שמתי לב אפילו. סליחה.

ובכל זאת זה הבית שהכי אהבתי.

מבאסת אותי הקלות הבלתי נסבלת שבהבעת עצב ויאוש לעומת הבעת שמחה ואופטימיות. ולמה תמיד התעצבנתי על אלה שעושים את זה, והנה אני עושה את זה בעצמי.
אבל מה, דוקא ניסיתי כמה פעמים, ולא הבינו אותי. ואפילו בשיר הזה התכוונתי קצת לאיזו ענווה כזאת חיובית, שרק טוב יצא ממנה. ואולי גם הגאולה שאנחנו מחפשים תהיה כזאת קיטשית ותבניתית ולא יהיה אכפת לנו בכלל. התכוונתי, אבל לא כתבתי. וכנראה זה באמת מה שהייתי צריך לכתוב.
ח´ כסליו ה´תשע"ה  
אהבתי מאוד.

ועוד יותר שלא הייתי שמה לב לבד למה שאבוד וריחו"ש הסבירו בתגובות. בלי זה הייתי מסיימת את הקריאה בתחושה ש"זה פשוט שיר טוב אבל לא מדויק עד הסוף". עכשיו אני קוראת את הכל בלי הבית הזה, וזה בדיוק.

ואז קוראת עוד פעם אחת ברצף, את הכל, וחושבת שזה בית מיוחד - הוא האהוב על הכותב - ומתוך זה הוא נקרא לי בטון שבור כזה, חצי אירוני, חצי גרוטסקי, חצי נואש (ככה זה במתמטיקה של החיים. יש יותר משני חצאים לכל אמת שבורה).
ומשהו בקיטשיות ובהסבריות הזו והכי בפנייה הישירה אל הקהל - מכמיר קצת.

ולגבי מה שאמרת - לי זה לא נקרא כשיר-אבל. מרענן לקרוא את האמירה הזו בבגד שלא לוקח את עצמו ברצינות יותר מידי.
ח´ כסליו ה´תשע"ה  
קודם, זו לא פעם ראשונה שאני נחלץ להגנת יצירותיך. ובכלל שמתי לב כבר כמה פעמים שהן מעוררות התפלגות מעניינת בין אלו שממש אוהבים לאלו שממש לא מבינים מה.

ריחו"ש- הפסידה החברה שלך, לו רק הייתה כותבת מתחת לתמונה 'זו איננה גלידה' הייתה יכולה למכור את התמונה הזו במיליונים, כפי שנמכר כיום ציור המקטרת המפורסם של מגרט. (ניתן להקיש בגוגל 'בגידת הדימויים' או לחילופין 'זו לא מקטרת') חוץ מהאפשרות הפשוטה לתלות את הצורך בהסבר בחוסר ביטחון בציור שעומד בפני עצמו, אפשר לתלות את הצורך הזה גם בפער המובנה שיש בין המסמן (היצירה) שאנחנו יוצרים, לבין המסומן (המציאות). ישנה אמנות חדשה שנמצאת מעבר לגבול בעניין הזה, בשטח המפורז הזה שהאמנות הקלאסית לא מורשית לכנוס בו.
יכול להיות הרבה עומק בתיוג 'גלידה' תחת ציור של גלידה.

הרשו לי לעוף על עצמי - לכתוב בבית אחרון בשיר 'פה זה החיים', אם אתה כותב את זה נכון, זה ממש להיכנס לתחום המפורז ההוא שדיברתי עליו. אם הייתה אומר את זה בפעולת חב"ב (שבט "ציון" כבוד!) או בהדרכה לפני דייטים, אז זו הייתה אמירה קלאסית מעט שנונה, אבל כשאתה שם את זה בשיר.. הרי פה זה לא החיים, פה זה שיר שמדבר על החיים, אה, רגע, התבלבלתי, פה זה לא שיר, פה זה תגובה שמדברת על שיר שמדבר על החיים.. בכלל, כל השיר הזה, במבט מבחוץ הוא לא יותר מ-'מכירים את זה' של סטנדאפיסט שמנסה לקלוע אל הסיטואציה, פשוט אומר אותה כמו שהיא, הכי מדויק (עיין ערך שרשורו של סנופקין בפורום) אבל שוב, אני חושב שבשיר כאן בדומה ל-'שם עט' (שאותו הגדרת קטע, וגם שם אמרתי שבעיני הוא שיר) ההתיימרות לומר את המציאות כפי שהיא - הרי זה שיר בנאדם! - יוצאת מהמקום הרגיל ששיר, מאחורי הגבול, במקום שכבר השלים עם העובדה שהוא לא מציאות ומשם הוא מדבר.

זה כל מה שהצלחתי להסביר, זה לא מספיק אני יודע, זה גם לא בשל אצלי, הכול בגדר תהייה קולנית משהו..
ותודה על ההזדמנות לשוחח ולחשוב..
ח´ כסליו ה´תשע"ה  
באמת לא התחלתי לגעת בנקודה.. הרי קוראים לשיר הזה - "תסריט לשחקנים ראשיים בדרמה רומנטית גרועה" זה הנושא פה! לטשטש את הגבולות שבין הדרמה הגרועה לבין החיים, להראות איך גם לנו לא ברור אם אנחנו חיים במציאות, או בפנטזיות, ואז כבר אי אפשר לדעת מה שיר ומה חיים, מה חלום ומה לא. (במרחב של אהבה ודייטים, זה המקום האידאלי לערבב את זה וזה מה שמיוחד כאן)

"מה
ההבדל? האמת, אין
הרבה, חוץ מזה שבחיים
אתם מרגישים שאתם
שחקנים ראשיים
בדרמה רומנטית גרועה"
אולי זה מיותר... אולי אפשר לכתוב את זה אחרת אולי לא.. לא יודע, אני צריך לחשוב על זה קצת..
ח´ כסליו ה´תשע"ה  
משהו מאוד משחרר באמת, כמו שאתה אומר. וגם בשיר הקודם והמפולמס שלך אותה נקודה - לשחרר את האידיליה בשביל לחיות. תקן אותי אם אני טועה, לשחק את התסריט מנקודת מוצא קשה וגרועה זה יותר קל מהכבדות של הציפיות.

והערה לגבי הסגנון שלך: אני בכללי נהנה ביותר מהפסיחות והטון הקליל, לטעמי בחלק מהשירים שלך זה חדמשמעית גאוני.
אבל אני מרגיש שרק התוכן משתנה מפעם לפעם והלבוש נשאר אותו דבר. זה נראה לי כמו להסתכל על המון דברים מאותה נקודת מבט. יש עוד המון סולמות ואינטונציות שונות ונפלאות שאפשר ללמוד..

(ופתאום אני שם לב שלא כתבתי פה פעם אחת: וואו. נגע בי.)
ט´ כסליו ה´תשע"ה  
אהבתי את שכתבת. זה מרגיש כל כך נכון ופשוט. תסריט שחוזר על עצמו בכל פעם. הבאת את זה לידי ביטוי בצורה מעולה.
י´ כסליו ה´תשע"ה  
מאד מאד אהבתי, אולי גם בגלל שיצא לי אישית להרהר הרבה על המציאות המגוחכת הזאת, שאנחנו כבני אדם מרגישים מחוייבים להתנהג או אפילו להרגיש את הדבר ה"נכון" לפי מוסכמות מוכתבות מבחוץ.
הפסיחות המרובות קצת הציקו לי, לא תמיד הן שירתו את המטרתן לדעתי.
י"א כסליו ה´תשע"ה  
מי ליהק אותך?

מעולה. אבל נראה לי שגם אתה יודע שזה בכלל לא נכון.

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד