בנושא
בכרם
חדשות
 
אנרציה / שירה לִשמהּ
בביכורים מאז ח´ תשרי ה´תשע"ה

[דּוּמִיָּה שֶׁל חֹשֶׁךְ:]
יָמִים אֲפֹרִים אוֹחֲזִים בְּקַרְסוֹלַי וַאֲנִי
רוֹקַעַת אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ.
אֶחָד אֶחָד הֵם נִתְלִים
בַּקָּצֶה הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר בְּגוּפִי
הֲלֹא הוּא קִמּוּר הֶעָקֵב
שֶׁכָּל הֶרְגֵּלַי עָלָיו רָכְבוּ לעֶיפָה
וְהִכְפִּילוּ שִׁכְבַת עוֹרוֹ.

[בְּמִנְהֶרֶת הָאוֹר:]
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִצְלֹל קִילוֹמֶטְרִים
שֶׁאֵין בָּהֶם הַתְחָלָה וְאֵין בָּהֶם סוֹף
שֶׁאֵין בָּהֶם גֵּאוּת וְאֵין בָּהֶם שֵׁפֶל
שֶׁאֵין בָּהֶם יְדִיעָה וְאֵין בָּהֶם תִּקְוָה
רַק אֶמְצַע בִּלְתִּי מֻתְנֶה
גּוׂהֵר מָעַל מֵמַד הַזְּמַן
וּמַנְשִׁים אוֹתוֹ

*

כָּל מִדְרוֹנוֹתֶיךָ צוֹחֲקִים לִי וַאֲנִי
עֲלוּבָה וּפְתַלְתּוֹלֶת.
פְּקוּחַת עֵינַיִם אֶפֹּל
בִּנְשִׁיפה אֶפֹּל
וּבִרְכַּיִם שֶׁלִּי לֵאוֹת





© כל הזכויות ליצירה שמורות לשירה לִשמהּ
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ג תשרי ה´תשע"ה  
תודה על זה.
י"ג תשרי ה´תשע"ה  
ובשורות טובות וישועות בקרוב בע"ה :)
י"ג תשרי ה´תשע"ה  
ממש. מהתחלה ועד סוף בלי ללכת לאיבוד.
זה שיר באמת גדול. השימוש בקרסול בבית הראשון, כאילו את תופסת בו ולא מרפה. אסביר- את מדברת שם על משהו שתופס את הקרסול, ואת בעצמך בכתיבה שלך, סובבת סביב הקרסול, תולה בו את הדימויים ואת כל העומס הכבד שהשגרה מעמיסה- ואז פשוט מרגישים את זה. ועוד ועוד יש להרחיב, אבל אולי בהמשך, בכל מקרה, ממש נגע לליבי.
י"ג תשרי ה´תשע"ה  
ט"ז תשרי ה´תשע"ה  
"רַק אֶמְצַע בִּלְתִּי מֻתְנֶה
גּוהֵר מָעַל מֵמַד הַזְּמַן
וּמַנְשִׁים אוֹתוֹ"

אלו מילים, שוב, זה שיר שמאוד אהבתי, יש בו משהו באמת מנשים.. זה שיר שבא לי לנתח אותו בקטע המתפלסף מתעופף, אולי בהמשך... מועדים לשמחה!
ט"ז תשרי ה´תשע"ה  
אהבתי מאוד מאוד.
הבית הראשון עם התיאורים המאוד ברורים-פשוטים-פיזיים שלו, מיוחד ויצירתי.
י"ז תשרי ה´תשע"ה  
גם בקריאות נוספות, הסוף היה לי רב רובדי ולא סגור.
אבל הוא היה לי הכי חזק.
אהבתי
כ"א תשרי ה´תשע"ה  
תודה רבה על התגובות, הן פותחות לי פתח לקרוא שירים שלי מנקודת מבט של אחרים וזה נורא מעניין.
פיסת בר-בזמנך החופשי אתה ממש מזמן לנתח, מעניין לאן זה ייקח. שמחה מאד שזה נגע בך.
תודה רבה גם למשה, איימי ואור.
שמחה שאהבתם
כ"ה תשרי ה´תשע"ה  
אמרתי, שאחזור.

השימוש בעקב כאן, מאוד מתאים לעניין.
התפיסה בעקב כמובן זורקת אותנו לעשיו שתפס בעקבו של יעקב, ובכך טרף ממנו את הבכורה.
ימים אפורים, הם עניין שאפשר להתייחס אליו בכל מיני דרכים. רוב הדימויים שאני פגשתי לעניין הזה, הם דימויים שמנסים להתייחס לתופעת האפרוריות והקרירות של השגרה כעניין שאופף את כל חווית הקיום של האדם.
אם אנחנו בודקים את הדברים בהתאמה לדימויים אנטומיים, נמצא אותם סובבים באזור הלב והריאות, משהו שחדור עמוק בגופו של האדם, חווית חיים שהוא חסר אונים לעומתה. כך לפחות אני חווה את הימים האפורים, וכך גם נדמה לי שפגשתי בשירה עד כה.
הנמכת המאבק אל העקב, משנה את אופיו. זהו מאבק חיצוני, מין מזיק מהחיצונים שמנסה להיתלות בעקב, ואת רוקעת אותו אל הארץ, הימים האפורים לא מצליחים להיכנס אל חייך, האחיזה שלהם די רפויה עד כדי שתצליחי להסיר אותם מעלייך, ברקיעה. לא רק שהם לא מצליחים להימזג בחייך, הם לא מצליחים אפילו להיכנס אל גופך, אלא רק אוחזים מבחוץ.

מאידך, המזיק הזה, שקרוי ימים אפורים, אמנם לא הצליח לחדור פנימה, אך בכל זאת, למאבק יש מחיר, והוא הותיר רושם ממשי עד כדי צלקת בגוף, הוא ייצר שיכבה קשה ומחוספסת, הוא נותר כסימן בעקב, ושוב, זורק אותנו למאבק של יעקב אבינו במלאך, שהותיר בו סימן לדורות, "ותקע כף רגל יעקב בהאבקו עימו".

אם בתחילת הבית היה נראה כאילו הדוברת מזלזלת בדבר הזה שמציק ומנסה להתעלק על העקב, והיא ברקיעה כבדרך אגב משיבה אותו ארצה, הרי שבסופו הדוברת מודה שהיא לא דייקה די הצורך, ועל אף שלא שבה בה מאיך שתיארה את הקונפליקט, מכל מקום, היא סיפרה את ההשלכות שלו ואת השכבה הקשה שנוספת בכל מערכה.
יש עוד מה להרחיב בבית הזה, לא נגעתי במעבר המעניין שמתרחש בין- 'ימים אפורים' שזהו תיאור זמן, לבין- 'הרגלי' שזהו תיאור התרחשות. ועוד מעניין שההרגלים הם משוייכים לדוברת, לעומת הימים האפורים שהם זמן חיצוני שמנסה לשייך אותה אליו. ההרגלים, הם משקל שמעיק מבפנים, לעומת הימים האפורים שהם אוחזים את העקב מבחוץ.

כ"ה תשרי ה´תשע"ה  
טעות בציטוט- 'ותקע כף ירך יעקב'
כ"ה תשרי ה´תשע"ה  
קישור לא נכון כי שם מדובר על הירך ולא על העקב.
כ"ה תשרי ה´תשע"ה  
איזה ניתוח מושקע ומפורט, תודה!! (כמה זמן לקח לך להקליד? ).
מעניין שזה זרק אותך ליעקב אבינו, באמת לאחרונה למדתי את עניין הולדת יעקב ועשיו (בנצח ישראל למהרל) ואולי מתוך כך שהנושא העסיק אותי זה נתן את השפעתו על אף שמלכתחילה לא לכך כיוונתי.
יש הרבה אמת בכך שהשגרה אפורה והימים (תאור זמןף כמו שאמרת. חיצוני לנו-) מותירים את רשמיהם על ההרגלים (התרחשות תוכית).
השיר נולד מתוך מערכת יחסים סבוכה שיש לי עם עונת החורף. אני רואה שבחוץ מתקרר והגוף נכנס לדפוסי התנהלות קבועים כמו בחורפים שעברו, וחווית השיר שלי הייתה הרצון והבקשה לימים אפורים (תרתי משמע) אחרים, שאדע כיצד להכיל אותם בלי ליפול להרגלי החורף אלא בעצמי להנשים את מימד הזמן ולא שהוא ינשים אותי.
התגובה שלך ממש שימחה אותי! זה נותן עוד זווית להסתכלות וכ״כ מאיר עיניים ופותח לב. תודה גדולה וחורף בריא ומואר.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד