בנושא
בכרם
חדשות
 
ידידי המשורר / עצמי עצמי
בביכורים מאז כ"ו אלול ה´תשע"ד

ידידי המשורר

בְּקִיר חָדְרוֹ נָעַץ שִׁירֵי אִיּוֹבָיו שֶׁכָּתַב
טוֹבֵל מִדֵּי בֹּקֶר מִקְוֶה בְּדִידוּת צוֹרֵב.
רַק לְעֵת צָהֳרַיִם שָׁחוּחַ בַּכְרַךְ מְהַלֵּךְ
בְּבֶגֶד קָמוּט שָׁחוּק לְבֵית-הַקָּפֶה.


שְׁאֵרִית שֵׂיבָתוֹ מָשַׁח שָׁחֹר נְחֻשְׁתִּי,
גַּבּוֹת לָבָןאָפֹר תְּלוּיוֹת מֵעַל עֲדָשׁוֹת
עָבוֹת חוֹצְצוֹת עֵינַיִם תְּכוּלוֹת אֲפַרְפַּר
מֵעוֹלָם מְגֻרְעָן צְבָעִים מְטֻשְׁטָשׁ,
מֵשִׂיחַ עִם עַצְמוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ, לְעִתִּים
עִם אֱלֹהָיו, פּוֹרֵשׂ שְׁתֵּי יָדָיו לִצְדָדָיו
בְּאֵין מִי שֶׁיַּקְשִׁיב.


לְמִי מִזְדַּמֵּן, מַרְאֶה אֶת שִׁירוֹ הֶחָדָשׁ
אֲשֶׁר שָׁאַב לְתוֹכוֹ מִמַּעְיָנוֹת תְּהִלִּים,
מַצְבִּיעַ בְּהִתְלַהֲבוּת עַל שְׁנִינוּת חַדָּה
מְדוּדָּה, צִּינִית וְשָׁב קוֹרֵא בְּהַטְעָמָה
מַבְּסוּט מִגְּאוֹנִיּוּתוֹ שְׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ,
מִתְחַנֵּן שֶׁיֹּאמְרוּ "נִפְלָא!",
שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ - "הַמְּשׁוֹרֵר",
מְבָרֵךְ אֱלוֹהָ שֶׁיָּנַק עִבְרִית מִלֵּידָה.


כְּאֶחָד מִידִידֵי אִיּוֹב מִתְקוֹמֵם:
"הַאִם הוּא יָדַע
כְּשֶׁכָּתַב אֶת הַמַּחֲזֶה
שֶׁכָּךְ זֶה יִהְיֶה?!"
עָט עַל שְׁיָרֵי גַּעְגּוּעָיו לַנָּשִׁים בְּחַיָּיו,
עָטִים עָלָיו לֵילוֹת מְלֻבָּנִים לְלֹארַחֵם
מְחַכֶּה לַמָּסָךְ הַשָּׁחֹר שֶׁיִּפֹּל כְּבָר וּבָא
הַשַּׁחַר מִסְתַּנֵּן לְאִטּוֹ מֵחֲרַכֵּי הַתְּרִיס,
חוֹשֵׂף קִירוֹת קְלוּפִים שְׂרוּגֵי סְדָקִים
וְקוּרֵי עֲיֵפוּת ֹפַּשְּׁטוּ עַל פָּנִים קְמוּטִים,
וְנִרְדָּם.

אֶת עֱזוּזֵי כְּמִיהָתוֹ לֶאֱלֹהִים הִסְתִּיר מִפָּנַי.
רַק אֶתְמוֹל זִנְּקוּ מִשִּׁירוֹ וְהָיוּ לְמִרְכֶּבֶת אֵשׁ נְבִיאִית -
תִּקּוֹב הֲרָרִים, תְּדַלֵּג תְּהוֹמוֹת וְיָמִים, תִּסּוֹק אֶלבְּעַד
רְקִיעִים וּשְׁמָשׁוֹת וְלֹא תֵּעָצֵר עַד יַגִּיעַ - וְיֶחֱזֶה.

חָלְפוּ שָׁנִים מֵאָז, אָנוּ כְּבָר לֹא יְדִידִים
הִלּוּכוֹ בָּעִיר לֵאֶה וְאִטִּי, מַבָּטוֹ לְאָפֹר מִדְרָכוֹת.
בַּיּוֹם שֶׁלֹּא עוֹד יִכְתֹּב שִׁירָיו אֵדַע שֶׁנָּסַע לִשְׁוַיְץ
לְסַיֵּם אֶת המַּחֲזֶה הַכָּאוּב בִּזְרִיקָה אַחַת שְׁקוּפָה.
הַאִם יִקְרָא לִי לְהַבִּיט בְּעֵינָיו וּלְהִזָּכֵר בַּיָּמִים
שֶׁהִקְרִיא לִי שִׁירָיו בַּקָּפֶה מִדַּף שֶׁהַדְּיוֹ לֹא יָבְשָׁה
בּוֹ, וַאֲנִי לוֹ מִשִּׁירַי?

 



איוב זקנה יסורים משורר

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעצמי עצמי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח אלול ה´תשע"ד  
כואב, מייסר ממש.
משוררים חייבים להיות כאובים ובודדים כל כך?...
החיים חייבים להיות מייסרים כל כך?...

טוב לראותך פה
עז
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד