המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
סיפור בשם עט / אביצר
בביכורים מאז י"ח אלול ה´תשע"ד

אֲנִי כּוֹתֵב
בְּשֵׁם הָעֵט שֶׁלִּי
אַחֲרֵי הַכֹּל,
הוּא לֹא יָכוֹל
לִכְתּוֹב, הוּא רַק
עֵט
לָכֵן אֲנִי
כּוֹתֵב בִּשְמוֹ

שֵׁם הָעֵט שֶׁלִּי
הוּא בָּרוּךְ
בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ
בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ הַפְּרָטִי
שֶׁל עֵטִי
שֵׁם הַמִשְׁפָּחָה שֶׁל עֵטִי
הוּא פַּארְקֶר
בָּרוּךְ פַּארְקֶר

בָּרוּךְ פַּארְקֶר הוּא שֶׁם עֵטִי
הַפְּרָטִי
שֵׁם עֵטִי מֵהַעֲבוֹדָה
הוּא נֹחַ
מְאֹד נֹחַ הוּא
שֵׁם עֵטִי מֵהַעֲבוֹדָה

נֹחַ הוּא שְׁמוֹ הַפְּרָטִי
שֶׁל עֵטִי מֵהַעֲבוֹדָה
שֵׁם הַמִשְׁפָּחָה שֶׁל עֵטִי מֵהַעֲבוֹדָה
הוּא פַּיְילוֹט
(הַשֵּׁם הַזֶּה עַצְמוֹ, אַגָּב
הוּא פַּיְילוֹט לְעוֹד הַרְבֵּה שְׁטוּיוֹת
אֲבָל נַנִּיחַ לַזֶּה)

גַּם הַעֵטִים
שֶׁל כֹּל חַבְרוֹתַי לַעֲבוֹדָה
הֵם מִמִשְפַּחַת פַּיְילוֹט
עֵסֶק מִשְׁפַּחְתִּי כָּזֶה
הַשֶׁמוֹת הַפְּרָטִיִּים שֶׁל הַעֵטִים
שֶׁל חַבְרוֹתַי לַעֲבוֹדָה
מִשְׁתַּנִּים מֵעֵט לְעֵט
וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה

 

(עַל עֵטִי הַפְּרָטִי
חָרוּט שֵׁם:
אֲבִיאֵל
זֶּה אֵינוֹ
שְׁמוֹ שֶׁל עֵטִי
זֶהוּ שְׁמִי
הַפְּרָטִי)



הומור מסמן ומסומן נונסנס

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאביצר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"א אלול ה´תשע"ד  
וקראתי שוב וצחקתי שוב. משובח ונהדר.
כ"א אלול ה´תשע"ד  
כ"א אלול ה´תשע"ד  
רוב תודות
כ"א אלול ה´תשע"ד  
כתוב יפה ובחן רב!
ואם להוסיף שנינות על שנינות אפשר לכתוב במקום:

הַשֶׁמוֹת הַפְּרָטִיִּים שֶׁל הַעֵטִים
שֶׁל חַבְרוֹתַי לַעֲבוֹדָה
מִשְׁתַּנִּים מֵעֵט לְעֵט

את:

הַשֶׁמוֹת הַפְּרָטִיִּים שֶׁל הַעֵטִים
שֶׁל חַבְרוֹתַי לַעֲבוֹדָה
מִשְׁתַּנִּים מֵעֵט לְעֵת...

:)
כ"ב אלול ה´תשע"ד  
מדהים לראות בין כמה ערוצים את מלהטט.
כ"ב אלול ה´תשע"ד  
והמלצה על הומור זה כמעט בלתי קיים. סחתיין עליך, אחי.
(עט כדורי היה יכול להוסיף התפתחות מעניינת.)
כ"ב אלול ה´תשע"ד  
אהבתי מאוד!

אֲנִי כּוֹתֵב
בְּשֵׁם הָעֵט שֶׁלִּי
אַחֲרֵי הַכֹּל,
הוּא לֹא יָכוֹל
לִכְתּוֹב, הוּא רַק
עֵט
לָכֵן אֲנִי
כּוֹתֵב בִּשְמוֹ

תודה על זה... :)
כ"ג אלול ה´תשע"ד  

ממש התפקעתי מצחוק.
מה שאמי 1 הוסיף ואמר,
ומִחְזַרְתָּ את "מפקידה לפקידה", אבל זה לגיטימי כמובן, וכאן גם מתבקש.
צמאה נפשי לראותך שוב.
כ"ג אלול ה´תשע"ד  
כ"ג אלול ה´תשע"ד  

בָּרוּךְ פַּארְקֶר

"מִשְׁתַּנִּים מֵעֵט לְעֵט
וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה". מעולה.

כ"ג אלול ה´תשע"ד  
שאחרי כמה קריאות את הקטע הזה, בעיני ממש אין כאן רק צחוק, ולא רק הומור שטותניקי.
הקטע הזה נוגע בנקודה מאוד רגישה, עכ"פ בחיים שלי. ההתמתגות הזו, שאנחנו מחפשים בשם העט שאנו מייצרים לעצמינו, והבלבול הקטסטרופאלי שמטלטל את הנפש היוצרת ולא נותן לה מנוח.
באופן אישי הקטע הזה מבטא במדויק את מה שעובר עלי. הנה אני "פיסת בר" ממיר את השם שניתן לי כאשר נימולתי לשמונה (טוב, הייתה לי צהבת אז אל תתפשו אותי על המילה! סטיגידיש!) בשם שהמצאתי לעצמי, כשאני מל את עצמי שוב, ומנסה להיוולד שוב, אל תוך שם העט שלי, שם זר לי. ויש סיבוכים קשים בלידה, וכואב לי. הכאב המרכזי הוא לא העובדה שהמותג שאני מנסה להיות, לא כל כך מצליח להכיל אותי, וגם לא העובדה שהמותג הזה, לא כל כך מצליח להיות מותג.. (הרי, אם תקרא למשהו "המותג" זה לא יהפוך אותו לכזה.. ואל תנסו את זה בבית) הכאב הגדול באמת הוא, שאני לא מצליח למצוא את מלוא משמעות חיי בשמי המקורי שקראו לי בו אבי ואמי. אני לא מוצא סיפוק בקריאת השם המכוונת פנימה אל תוכי, אז אני ממציא שמות אחרים ומתפלל שיהפכו לסמל שגור על לשונם של אחרים, כדי שיזהו אותי.

זהו סיפור טראגי על מות האינטימיות. ועזבו אותי, "פיסת בר" מה השם הזה אומר? שפרסמתי איזה שטיקלה שירה באתר ביכורים? אדם לדוגמא כמו "עגנון", עבורנו עדת הקוראים, שמו של עגנון הוא שם עטו, הוא עצמו פחות מענייננו, אבל הוא, הוא עלולל להיקרע בין שני השמות הללו. מהו השם הרלוונטי יותר עבורו? השם שאומר ראה חיים עם האישה אשר אהבת, ואכול בשובע לחמך וכו', ללכת למכולת ולהיות אב וסב, או, להיות בורא עולמות, יוצר דגול ונערץ שקיסמו לא פג וכנראה גם לא יפוג אחרי שירד משטרות החמישים ₪, הסופר הזוכה בפרס נובל.

טוב, כתבתי הרבה, ובכל זאת לא הצלחתי לגרד אפילו את מה שרציתי לומר, מקווה לפחות הצלחתי לפתוח..

בכל אופן, הרבה זמן לא יצא לי לעמוד ניפעם מול יצירה, ולהרגיש שהיא באמת גדולה.
תודה.
כ"ג אלול ה´תשע"ד  
זה שיר, לא קטע.
כ"ה אלול ה´תשע"ד  
טוב אתה, מאוד.
כ"ו אלול ה´תשע"ד  
ברור שזה הומור, אבל אני מרגיש שהעיקר פה הוא מעבר להומור.

לי אישית יש חשד בפסיחות ובמשחקי לשון, אפילו שאני בעצמי משתמש בהם. אבל כאן זה ממש מתאים לרעיון ולדיבור. כמו גם הדיבור בכמה שירים אצלך שנמצא גם כאן - הדיבור שמפרק את המילה ומוליד ממנה את המילה הבאה- זה ממש טוב להומור ולנונסנס. מאוד יכול להזכיר ספוקן וורד וסלאם פואטרי.

ולפיסת בר- אני חושב שחוסר הרצינות בזהות יכול לרכך את הנקודה הזאת. כל תלבושת בנפש שאני לובש, אם היא היתה ממש רצינית ומקובעת היא היתה מכניסה אותי למקום שלא הייתי רוצה להזדהות איתו או להיתפס דרכו. אבל אם היא יותר רכה, כמו עוד לבוש, אפשר ביותר קלות ללבוש וגם לפשוט אותה.
באנונימיות יש ללבוש תחושה נצחית. לכן אני חושב שאנונימיות צריכה מתישהו להישבר, מתי שהיא גומרת את תפקידה. באיזה שלב זה קורה? לפעמים זאת שאלה כבדה. ועד שתהיה לה תשובה, אלו חבלי לידה.
כ"ו אלול ה´תשע"ד  
שמישהו ישים לב שזה לא רק הומור. בלי סתירה לעובדה שגם אני כתבתי בעיקר כי נהניתי מהבדיחה שבענין (נראה לי). אז פיסת בר ואור, תודה לכם.
כ"ו אלול ה´תשע"ו  
מצחיק, וגם לא.
הזכיר לי איך לפעמים מלחיץ קצת, איך שכתב יד נראה כל כך אישי, ובאמת התעצב לאט, ודרך כל כך הרבה מילים ושתיקות, אבל איכשהו הוא נמזג דרך זרוע פלסטיק תותבת מוזרה וחסרת שם.

רק הסוגריים שבאמצע קצת גרמו לי לרצות להתעלם מהם. (בייחוד לשם הייחוד של הסוגריים שאחריהם.)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד