בנושא
בכרם
חדשות
 
אלוהים, ראית מכבי אתמול? / חציל מטוגן
בביכורים מאז ט´ אלול ה´תשע"ד

”אני זוכרת איך מתחת לחופה רכנת אלי, וָתׂאמֶר אוהב אותך לנצח לא משנה מה„

ואנחנו כמו אישה העושה רצון בעלה. מה שתגיד אני גם מניח תפילין ושומר שבת ומכינה לך אוכל (סולת בלולה ו2 תורים ברוטב, כמו שאתה אוהב) ואני אוהבת אותך בעל מכה אהוב שלי. ואני רק רוצה שתדבר איתי לפעמים, לפעמים תשאל מה נישמע לפעמים תספר מה איתך. ונדבר לא רק על חובות [כמו הכתמים בכיסי הבגדים שבסתם ניעור הם לא יורדים. והפרחי עדן שאתה אומר שתשתול בגינה ומִתְמַהְמֵהַּ לי לנצח לשנה הבאה] ונאהב באמת, לא רק כי כבר יש לנו ילדים וכרתנו פעם ברית נישואים. נאהב באמת פשוט כי אנחנו אוהבים. נתקשקש זה עם זה בשיחות חולין.

לא עוד לילות ריקים מלאים בשתיקה ורק אני מתהפכת מצד לצד ושופכת נפשי לפניך בעוד אתה מעמיד פני [גב?] ישן וטומן ראשך בכר.

אל מסתתר בשמיכה שכמוך.

 

 



תפילה. נבואה.

© כל הזכויות ליצירה שמורות לחציל מטוגן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ב אלול ה´תשע"ד  
ואיך הוא ממשיך לחשוב שאם הוא ממשיך לקיים את כל הטקסים ומביא לי קפה למיטה ופרחים ליום נישואין זה אומר שהוא אוהב, ולמה הוא חושב שמה שאי אפשר להגיד לא קיים. ולמה אני עוד נשארת פה וסובלת, למה לי בכלל כל הרחמים העצמיים וההתעסקות שלו בעצמו, והוא עוד בטוח שאני לא מדברת איתו, כאילו זאת אשמתי שהוא לא מקשיב.
י"ב אלול ה´תשע"ד  
זה כ"כ אמיתי. פותח אך משתק מרוב דיוק.
כיף (כן, כיף...) לקרוא חומרים כאלה!
תודה רבה על זה!
י"ב אלול ה´תשע"ד  
ואומר שאוהב אותי- מס שפתיים מפני לילות גשומים וקרים מחוץ לליבי. ואומר שכמו פעם, אך עברו אלפיים ימים או שנים אך לא טרח הוא לספור. ומרחק נשימה כמרחקי עולם ואין לי שמיים או שמש, רק אני והוא ש...
י"ד אלול ה´תשע"ד  
לקח לי הרבה זמן להבין את הקשר של הכותרת לשיר.

אבל זה מקסים. הייחול לקשר עם הקב"ה, והציפיה לימים שהקשר יהיה דו-כיווני (דו סתרי בהקשר של הקב"ה לא מצטייר לי טוב).
אבל הדוד מחכה, מחכה שבאמת נרצה קשר שהוא הרבה יותר מקשר טכני, קשר של אהבה אמיתית מצד כל העם, אהבה של גדלות ודעת מלווה ביראת הרוממות. לפני זה, זה פשוט לא יקרה.

לשנה הזאת בירושלים הבנויה!
י"ד אלול ה´תשע"ד  
ותהיה, למה זה מוגדר כשירה ולא כקטע או פרוזה נניח?
ברור שכבר נפרצו מזמן כל ההגדרות הישנות של שירה , אבל עדיין.
ומצד שני, אם היית כותב את הטקסטס הזה עם אנטרים במקום פסיקים ונקודות כנראה לא הייתי שואל כלום, לדוגמה:

אנחנו כמו אישה העושה רצון בעלה.
מה שתגיד
אני גם מניח תפילין ושומר שבת
ומכינה לך אוכל
(סולת בלולה ו2 תורים ברוטב, כמו שאתה אוהב)
ואני אוהבת אותך
בעל מכה אהוב שלי.

אז אולי בעצם אין מקום לשאלתי.
כ"ג אלול ה´תשע"ד  
ואוו, אביצר, תודה על זה.

תודה לכולכם על התגובות.

משה ישי - קצת קשה לי להזדהות איתך.
תקשורת הייתה גם בלי מקדש, או רצון של כל העם. זה מעולם לא היה התנאי לתקשורת אמיתית. ואיך בכלל אפשר לצפות מכל העם לאהוב דבר כזה?

אם כבר ירדנו לדיון הזה אז תמיד תפסתי את בניין ירושלים כסמל לתיקון ולא כהתיקון עצמו. יומקסים
כ"ד אלול ה´תשע"ד  
באמת מקדש אף פעם לא היה תנאי לתקשורת דו-כיוונית, נביאים היו גם בזמני חורבן, וגם בזמן הבית השני איבדנו את הנבואה.
המקדש הוא פשוט מאפשר את הקשר בקלות יותר, זה שמראים לעם ברגלים את הכרובים פנים אל פנים.

לגבי רצון העם, אולי באמת הקשר יתגלה לפני הרצון של כל העם, אבל הגאולה השלישית כדי שתהיה גאולה שלימה ויציבה מתחילה מאיתנו (עם הרבה דחיפה מלמעלה).
"שובו אלי ואשובה אליכם" - נתחיל אנחנו לשוב.
למרבה הקושי לא עוד קפיצת מדרגות כמו שהיה ביציאת מצרים.
ואנחנו מחכים לכל העם, כמו שיש מי שהעיד על עצמו שהוא היה ראוי לנבואה אך הדור לא היה ראוי, גאולה היא לא דבר של יחידים, כמו שפתחת במילה "ואנחנו"

בנין ירושלים הוא באמת סימפטום ולא התהליך, פשוט התייחסתי לשורה המקסימה שלך של "והפרחי עדן שאתה אומר שתשתול בגינה ומִתְמַהְמֵהַּ לי לנצח לשנה הבאה"

אני פשוט נהנה מהשיר שלך כל פעם מחדש, מזכיר לי למה לקוות ואיך, (וממש לאו דווקא כמו שכתבת). שיר שנותן כח ברגע שנופל האסימון.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד