בְּשִׁלְהֵי אֵלוּל

עֵת הַחוֹם בְּשִׂיאוֹ

זֶהוּ זְמָן בְּרֵאשִׁית

בֵּין אָדָם עִם קוֹנוֹ.

עִם תּוֹם הַקָּיִץ,

אָחוּזֵי הִתְרַגְשׁוּת,

מתחילים אֶת הַכֹּל,

זוֹהִי שְׁעַת הִתְחַדְשׁוּת.

כְּשְׁהַיָמִים מִתְקָצְרִים

וְהַגֶשֶׁם עוֹד נִמְנָע

זֶהוּ זְמָן אֶגוֹר כֹּח

זוֹהִי שְׁעַת התחלה

בִּתְחִילַת הַשָׁנָה

נוֹתַר הַיָשָׁן מֵאָחוֹר

נִתְחַדֵשׁ בְּחִיוּנִיוּת

בְּכּוֹחוֹת חֲדָשִׁים, בְּתִקְוָה וּבְּאוֹר.

כִּי מָה שֶׁהָיָה, הוּא נִצְרַב,

רָז שֶׁנוֹתַר בְּלִבֵּנוּ,

אַך מָה שְׁמָחָר יִהְיֶה

הוּא, יוֹלִיךְ אֶת צְעדֵינוּ.