בנושא
בכרם
חדשות
 
אל מלא רחמים לשלום / יששכר עשת
בביכורים מאז י"ג תמוז ה´תשע"ד

 

אֵל מָלֵא רַחֲמִים לַשָּׁלוֹם.

הַמְצֵא לַחַיִּים וְלִנְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים,

מְנוּחָה נְכוֹנָה וּנְבוֹנָה וְהִלְכוֹת נוֹאָשִׁים.

 

מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַגְּבוּל הַשָּׁכוּל,

כָּל בַּיִת אֵם וְאָב נִצְרַב.

אַתָּה הַכֹּל יָכוֹל,

עֲשֵׂה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשָׁוְא,

כְּאֵב שֶׁל אֵם וְאָב.

 

מוּל חַלָלֵי מִלְחָמוֹת הָעוֹמְדִים לְהִיטָּמֵן.

עוֹד לֹא הָרֶגַע לוֹמַר אָמֵן.

רַק בַּשָּׁלוֹם שֶׁיָּבוֹא,

יָנוּחוּ עַל מִשְׁכָּבָם בָּרוֹם.

כִּי דְּרָכָיו דַּרְכֵי נֹעַם

וְכָל נְתִיבוֹתָיו אֶל הַשָּׁלוֹם.

 



שלום. תפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליששכר עשת
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב תמוז ה´תשע"ד  
מצד אחד לנו ולערבים יש אלוקים אחד ומשותף, מצד שני כל הכללה שלנו ושל האויבים שלנו במשפט אחד מרגישה לי קצת כמו בגידה...

שנזכה לשלום, פנימי ואמיתי בתוכינו.

עז
כ"ב תמוז ה´תשע"ד  
הי עז וכולם
זו בהחלט הבעיה
נסיונות ברוח של לומר משהו על האחר חיובי.
מיד נשלף כרטיס אדום של בגידה. במילים אחרות נידוי.

והרי אנחנו אומרים זאת כל יום בסיום תפילה.
שבסוף אלוהים יהיה של כולם.
ואם לא יהיה לנו את זה במוח האחורי לפחות?
איך זה בדיוק יגיע.

יש המדברים על משהו ניסי, שאינו קשור לאדם.
לי קשה עם אחרית היום שאינה מחוברת להשתדלות שלנו.

בכל מקרה
אני כותב כדי להביע רחשי לב, פחדים, געגועים, כמיהות.
האם זה בסדר?
שנזכה לשקט ואחווה
אם לא בחוץ אז ביננו.

כ"ב תמוז ה´תשע"ד  
לעולם לא.
אמרתי שההרגשה שעלתה בי מול הדברים שכתבת הייתה בגידה. זה הרגש שלי, לא המצב שלך.

אני חושבת שבימים כתיקונם אני יכולה לבחור בחמלה, איכפתיות ואמפתיה כלפי כל אדם, אבל בזמן מלחמה אני בוחרת במודע למדר את הרגשות הללו כלפי העם שלי, כדי לחסוך מעצי את הכאב והבילבול שבעומס הזה.
המלחמה תיגמר, בעז"ה בקרוב, ונחזור לימים של שגרה וחמלה לכל באי עולם.

עז
כ"ב תמוז ה´תשע"ד  
אני אוהבת אותך...

הכותרת יפיפיה. והמשקל והחרוזים עובדים טוב.

שיהיה ימים של שקט...
כ"ג תמוז ה´תשע"ד  
לעז אלף ושיר וכולם

אם היו עוד מקומות כאלו, מצב האחדות בעם היה משתפר.

משום מה הימים הללו הם ימי השראה עבורי. אומרים כשהתותחים יורים המוזות שותקות. כך היה אצלי שנים רבות והפעם זה שונה משום מה.

שיהיו ימים בטוחים. גילינו שאנחנו לא במבצע אלא ממש במלחמה. מלחמת אין ברירה.
יוםטוב
יששכר
כ"ו תמוז ה´תשע"ד  
עוֹד לֹא הָרֶגַע לוֹמַר אָמֵן.
המשפט הזה תופס אותי חזק מאוד.

שלא נשכח שזאת לא שלמות.
לא יודע איך מכילים את ההפכים, לשאלתה של עז. מה שכן, על כל הסתירות האלה והבלבול וחוסר היכולת להכיל,
על כל אלו בעצמן עוֹד לֹא הָרֶגַע לוֹמַר אָמֵן. הן חסרות, כמו הכל.
כ"ז תמוז ה´תשע"ד  
הי אור וכולם. בעולם של הדרך האמצעית ההפכים משוחחים בינהם ומגיעים לפשרה. משם אנו עולים בסולם הצניעות, פוגשים מלאכים שיורדים ואפילו משיגים מלאכים שעולים. מלחמת אין ברירה היא המלחמה על השלום. בעזרת השם יהיו חרבות לחורבות ונזמור גפנים לקידוש. שבת שלום.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד