בנושא
בכרם
חדשות
 
תפילה / אריה גרין1
בביכורים מאז י´ תמוז ה´תשע"ד

הליכה ממוצעת, עקיצות ציניקנים וחוסר אמת. ארשת פנים חבויה לה בפנים והבוץ לעיתים עולה ומבעבע. ולפתע הגענו. הגענו. אנו מביטים מלמעלה, ממעוף הציפור. כל חוט הוויה נתמך במקומו בעזרת אינספור מיתרים אשר אינם נראים. וכל מבט שאני נותן כמו פורט אקורד מושלם שאותו עיני רואות ומרטיט אותי בפנים ברוגע ובשלווה. ההוויה כולה מושלמת. מדויקת. רואים את האריג רב הגוון. והכל תלוי בעדינות רגישה תחת שמי השקיעה, כל כולה יפה. ומשבי רוח צוננים שאותם אנו נושמים ונושמים על שמי קריסטל התכלת. יהלום כחול ענק שממנו ממשיכה ההוויה בחוטי משי דקיקים. ותלויה היא בינו ובין תהום רבה. והשמש משכרת. אורה הזהוב מרווה צימאונינו ומחייה ומציף כל פינה בלב. ידי האלוהות ניכרים הם בחזיון, רואים את העשבים שרים ואת הרוח עוברת ביניהם ומלקטת תפילותיהם אל תוך סלסלה. וכאילו מזמינה היא גם אותי לתרום תרומתי. ואני מצמיד רגליי ומתפלל שתפתחנה שפתיי. והרוח רוקדת סביבי, מנשבת מכאן ומכאן, מחייכת, משחקת. ואני מתחיל ומתפלל, מילה ועוד מילה ברכה ועוד ברכה. אט אט, יוצאות להן הבקשות מהלב. דיבור ישיר, מכתב שיקרא. זאת אין ספק. וההוויה כולה תומכת, רכה ומחבקת. בקש! דבר! ואני מרפה מכל ההבניות, מכל המניעות. זהו רק אני. ואני שולח מכתב למרחקים, לאינסוף, לאבא. שלושה צעדים אחורה ושלושה קדימה. משולים הן לצניחה חופשית חזרה לקרקע. ועקצוצי הציניות לא איחרו לבוא. אך התפילה הזו איתי תמיד, בכל מקום שאליו אלך, תהיה היא איתי בכיס. היא תתלכלך, דפיה יצהיבו, אך לעולם היא איתי.



טיול ציניות תפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאריה גרין1
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ו תמוז ה´תשע"ד  
השאלה הראשונה על קטע היא 'למה קטע ולא שיר או סיפור שלם'?
נראה לי שיש כאן בסיס טוב לשיר, יותר תמציתי, יותר מדוייק, תנסה?
בקישורים בצד ימין יש 'סדנת שירה פתוחה' מקום נהדר ללמוד בו דיוקים וליטושים לשירים.
מוזמן.

עז
ט"ז תמוז ה´תשע"ד  
אתה צודק שזה יכול להיות פתיחה לסיפור שלם, או לחלופין משהו עם מבנה יותר שירי. אני דוקא אוהב את המבנה ההיברידי של התפייטות אבל בלי מקצב שירי וחרוזים. אבל אולי עוד אפתח את זה לכאן או לכאן ביום מן הימים.
י"ט תמוז ה´תשע"ד  
נשאבתי וקראתי בשקיקה.

"ואני שולח מכתב למרחקים, לאינסוף, לאבא. שלושה צעדים אחורה ושלושה קדימה. משולים הן לצניחה חופשית חזרה לקרקע."

זה יפה מאוד מאוד.
עלה והצלח! :)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד