נכתב עם מיקי הארט

ילדות ישנה על מסגרת בחדר
שנסדקה עם השנים
אמא שאמרה עוד יהיה בסדר
וליטפה לי את הפנים

שובר כל זיכרון עכשיו
חוזר לאט אחורה
כל משהו שבלב כאב
מוצא דרכו החוצה

סוף סוף זה בא
עכשיו אני חוזר בחזרה
חוזר לעצמי חוזר בשתיקה
חוזר לילדות ישנה
מחפש את עצמי קצת
כי נשארתי שם
פותח את העיניים לאט
עכשיו אני בן אדם

זאת ילדות ישנה בפינה חשוכה
מלאה אבק בצבע אפור
זאת ילדות שנעלמה וסוף סוף היא הגיעה
מלאת זכרונות מהכפור

אל תכעס התחננתי אלי
כי רציתי לחזור
פשוט ממך כה דמעתי
בלילות של ירח שחור

והילד אני
שבלעדי שם נשאר
הוא בעצם עצמי
הסיפור לא נגמר
שוב הוא ואני
צועדים למחר