בנושא
בכרם
חדשות
 
היום אראה ברעה / d1976f
בביכורים מאז כ"ח ניסן ה´תשע"ד

יום השואה תשע"ד 

 הַיּוֹם אֶרְאֶה בָּרָעָה. 

אֶת כָּל הָאָרוּר וְהֶחָרֵב וְהַשָּׂרוּף
אֶצְרוֹב בְּאִישׁוֹן עֵינָי.
רֵיחַ הַשְּׂריֵפָה אֵינוֹ בָּטֵל אֲחַר שִׁפְשׁוּף הָעוֹר
בְּמָסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְיִאוּשׁ
וּכְמִיהָה. 

בַּקִּירוֹת עוֹמְקוֹת שְׂרִיטוֹת שֶׁל חִידָּלוֹן
מִצִּיפּוֹרְנָיִים הַמוּכְתָּמוֹת בִּדְיוֹ שֶׁל תְּפִילִּין
שֶׁל דָּם וּקְדוּשָׁה,
וּמִצִּיפּוֹרְנָיִים הַמְשׁוּחוֹת אָדוֹם נִפְלָא 
שֶׁל יוֹפִי
הַקָּרוּעַ מִן הַגּוּף-
שְׁבִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה חִיפֵּשׂ אֲחַר אֱלוֹהַּיו
בְּעַמּוּד הֶעָנָן
הַשָּׁחוֹר. 

וְהַמְּסִילָּה נִרְעֶשֶׁת בְבוֹא רַכֶּבֶת בָּרְצִיף
וְקוֹלָהּ נְהִי וּבְכִי וּמִסְפֵּד.
אֵל נָא
חוֹן אוֹתָהּ מִלַּעֲצוֹר,
תֵּן לְה וְתַעֲבוֹר אַךְ הַפַּעַם  
עַל פְנֵי הַשְּׁעַרִים
הַמְּבַשְּׂרִים עֲבוֹדַה וְשִׁחְרוּר
וּמָוֶות. 

כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי
בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי,
אוּלַי אוּכַל עָצוֹם עֵינָי
וְאוּלַי אוּכַל שָׁכוֹחַ אֶת אֲשֶׁר רָאִיתִי בְּכָל הָאָרוּר
וְהָכָּלֶה. 

אַךְ בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ,
וּבַאֲשֶׁר אֲנִי
אֶזְכּוֹר.



אבל זיכרון יום השואה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לd1976f
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח ניסן ה´תשע"ד  
מגיבים לשיר כזה, ובכלל לשירים של שואה.
אין סוף למה שאפשר וצריך וחובה עלינו לכתוב, וכמה שננסה להעלות ולזכור, תמיד תוותר תהום. רק לומר שעזרת לי לחוות עוד קצת מתוך האינסוף.

יש כאן כמה נקודות שאני לא בטוח מה ניסית לומר בהם, ואני לא בטוח שאני מתחבר לאמירה... אבל זה נקודות, ככלל מאוד.
כ"ח ניסן ה´תשע"ד  
אני שמח ששירי הזה נתן לך עוד חווית הסתכלות על הצער.
קשה לי בדיוק להסביר את החוויה.
אוכל לומר רק את זאת לפני כמה שנים עשיתי מסע לפולין ורק עכשיו הצלחתי להוציא את מה שאני מרגיש אל השיר.
אז באותם הימים היה לי קשה לעבד את התחושות למילים הכל היה עוצמתי מידי ולא מעובד.
כ"ח ניסן ה´תשע"ד  
"וְהַמְּסִילָּה נִרְעֶשֶׁת בְבוֹא רַכֶּבֶת בָּרְצִיף
וְקוֹלָהּ נְהִי וּבְכִי וּמִסְפֵּד.
אֵל נָא
חוֹן אוֹתָהּ מִלַּעֲצוֹר,
תֵּן לְה וְתַעֲבוֹר אַךְ הַפַּעַם
עַל פְנֵי הַשְּׁעַרִים
הַמְּבַשְּׂרִים עֲבוֹדַה וְשִׁחְרוּר
וּמָוֶות"

זה בית מושלם לדעתי, פשוט קורע לב, אין לי מילים.

"בַּקִּירוֹת עוֹמְקוֹת שְׂרִיטוֹת שֶׁל חִידָּלוֹן
מִצִּיפּוֹרְנָיִים הַמוּכְתָּמוֹת בִּדְיוֹ שֶׁל תְּפִילִּין
שֶׁל דָּם וּקְדוּשָׁה,
וּמִצִּיפּוֹרְנָיִים הַמְשׁוּחוֹת אָדוֹם נִפְלָא
שֶׁל יוֹפִי
הַקָּרוּעַ מִן הַגּוּף-
שְׁבִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה חִיפֵּשׂ אֲחַר אֱלוֹהַּיו
בְּעַמּוּד הֶעָנָן
הַשָּׁחוֹר. "

אנסה לפרק ולנתח-

"בַּקִּירוֹת עוֹמְקוֹת שְׂרִיטוֹת שֶׁל חִידָּלוֹן" זו שורה ישירה, מהדהדת, מזעזעת.

"מִצִּיפּוֹרְנָיִים הַמוּכְתָּמוֹת בִּדְיוֹ שֶׁל תְּפִילִּין
שֶׁל דָּם וּקְדוּשָׁה,"
את זו אני לא מצליח לקרוא אלא כאירוניה.

"וּמִצִּיפּוֹרְנָיִים הַמְשׁוּחוֹת אָדוֹם נִפְלָא
שֶׁל יוֹפִי
הַקָּרוּעַ מִן הַגּוּף-"
ואלו שורות על גבול הציניות.

"שְׁבִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה חִיפֵּשׂ אֲחַר אֱלוֹהַּיו
בְּעַמּוּד הֶעָנָן
הַשָּׁחוֹר. "

האירוניה כאן, היא חזקה מאוד בעיני, הקורבנות שהולכים אל מותם, כשרגע לפני כן עוד צבעו את התפילין לקיים את המצוות על דקדוקיהן, ורואים את דמם נמסך בקדושה... ובסוף אפילו מדמים את העשן המיתמר, שהוא אינו אלא אחיהם שקדמו להם, וצועקים בפניהם את גורלם, כעמוד עשן, מראה נבואי, אלוקי, מיסטי.

ובמילה אתה מנפץ הכול- "שחור".

האלמנט של היופי, והאדום הנפלא, הם נשמעים לי כציניות, והיא מבטאת, בשונה מהאירוניה, קצת חוסר אמינות, הרי על איזה יופי בדיוק מדובר, על איזה אדום נפלא בציפורניים.

תשמע, כל זה לפי מה שהבנתי ואני מקווה שדיברתי לעניין. בכל אופן אשמח שתאיר את עיני.

והסוף-
"אַךְ בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ,
וּבַאֲשֶׁר אֲנִי
אֶזְכּוֹר."

גיא.








כ"ח ניסן ה´תשע"ד  
קודם כל אני מודה לך על התגובה.
ועל הקריאה המעמיקה שלך את השיר שלי.

לפני שאענה לך אני ניסיתי להתבונן דרך העיניים שלך את הפרשנות שלך לשיר ואני אכן מבין את דבריך.

השיר אינו מנסה להיות ציני אין הוא מנסה לצייר תמונה אותנטית של הנשים והגברים בכניסתם למשרפות.
כלומר אין הוא מנסה לומר שציפורניהן של הנשים היו צבועות אדום של יופי והגברים עסקו לפני רגע בתפילין.

אלא אדום של יופי מנסה לבכות את היופי שכבה עם מותן של הנשים .. כשבעיני רוחי ראיתי את התמונות של הנשים היהודיות האצילות במעילי הפרווה בכל יופיין וגם כשעמדתי מול ביתן הנעלים ראיתי נעליים אלגנטיות. את הצער הזה ניסיתי לצייר.

לגבי הגברים בחלק זה ניסיתי לבכות את אובדן עולם התורה שכבה עולם התורה והקדושה עם המוות של קהילות רבות.

לגבי הענן השחור זה מתפרש כתהיה בעיני היכן היה אלוהים בשואה.
וגם הוא תוצאה ישירה של שאלה ששאל האדמו"ר מגור את הרב לאו כעלה לארץ.
הוא שאל אותו אם הוא ראה בעשן שעלה מהמשרפות את האלוקים.

מקווה שזה נותן נקודת מבט מאירה יותר על השיר.

כ"ט ניסן ה´תשע"ד  
ראשית אומר- כשאתה מדבר על אדום, על ציפורניים הסורטות קיר מתוך ייסורי מחנק ומוות, לי עכ"פ לא עולה אודם, אלא דם, המון דם, כאב, צווחות אימים, זוועה. במיוחד כשאתה ממשיך אל המשפט הבא- "הַקָּרוּעַ מִן הַגּוּף". לכן, לא הבנתי את הקישור בין הזוועה הזו ליופי. (מה גם שאין רמז נוסף לכף שעברת לדבר על הנשים).

לגבי מה שאמרת שאין כוונת השיר להיות ציני, אלא הוא בא באמת לבכות.

אומר כך- ישנם כמה ממדים וכמה כוונות, כוונה על גבי כוונה. הם צבעו תפילין רגע לפני, ונשותיהם עוד נותרו עם האיפור על האצבעות, כשאנו בוחנים את הדברים ביחס לאובדן, איזו משמעות יש לכך, הרי היופי והקדושה לא באמת מתאפיינים בפרטים שהיזכרת, יופי הוא הרבה מעבר לאיפור, וקדושה היא לא צבע של תפילין. לכן, כשאני שואל את עצמי מה כן מתאפיין באיזכורים שהבאת, עולה לי מאוד בחדות דווקא המצב הנפשי האבסורדי ששרר בקירבם, העסק בצבע השחור של התפילין, שהוא ביטוי לנסיון לא רק לקיים את המצוות, אלא לקיימם בשלמות דקדוקיהן, שלא להותיר שום חלל שאינו צבוע, והנשים, שנעקרו מהחיים הרגילים שלהם, שהרגע שאפו שאיפות ליופי ולטיפוח, זו האירוניה הכל כך קשה שעולה כאן, רגע לפני ש- "בַּקִּירוֹת עוֹמְקוֹת שְׂרִיטוֹת שֶׁל חִידָּלוֹן" הם עוד מתגנדרים וצובעים תפילין, ורואים בעשן השחור עמוד ענן, ומחפשים בו נחמה אלוקית.

לסיכום-
1.אני חושב שכדי להעביר את התחושה שהתכוונת להעביר, עליך לכתוב את הבית אחרת.
2. אם כהבנה האירונית, הבית מעולה, חוץ מעניין הנשים שיש יותר להדגיש ולהבהיר.

אני מצטער קודם כל על זה שפלשתי לך אל השיר. כל האמור הוא מנקודת המבט שלי, ואינך מחוייב וכו'... ומטער על התגובות הארוכות והמלאות, אם הן אינן אסתטיות בעינך, תרגיש חופשי למוחקן.

מי יתן ונמצא איזושהי נחמה.

תודה לך על השיר ועל השיח.
גיא.
כ"ט ניסן ה´תשע"ד  
אין לי אלא להודות על תגובתך.
כיוצר אתה ודאי מכיר את הדבר שאתה כותב משהו והאחר מבין את זה אחרת ממך.
דרך תגובתך אני לומד יותר על הדרך בה אחרים מבינים את כתיבתי ואת שירי.
אני תמיד יותר משמח שאנשים מעמיקים ושואלים שאלות וחולקים על דעתי.
אני אקח את הערותיך לדברי הבאים שאכתוב.
ואולי אכתוב את הבית הזה אחרת.

ולטעמי השיר שלי מרגע שיצא מידי הוא כבר אינו שלי ואין כוונותיי עימו.
כך שאם זו תחושתך אני בהחלט מבין ומקבל ולומד ממנה.

תודה רבה!
כ"ט ניסן ה´תשע"ד  
אמרת שאיפור אינו מסמל תפילין וצבע תפילין אינו מסמל את עולמה של תורה אתה צודק היופי אינו רק איפור וכך גם לגבי צבע התפילין.

אך מכיוון שהתמונה מציירת את הציפורניים הדברים היחידים שראיתי כשהתבוננתי בציפורניים היה צבע הציפורניים ... לגברים ראיתי טיפות של דיו ולנשים את צבע צפורינהן.

זה פשוט ראיית תמונה מצומצמת של ציפורניים החורטות על הקירות.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד