המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
אדמת מצרים / daniel bukobza
בביכורים מאז ו´ ניסן ה´תשע"ד

לֹא זֶרָע כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְלֹא חָלַב זַב

בִּקְּשָׁה הָרֶגֶל שֶׁחָצְתָה אֶת מִצְרַיִם. וְלֹא נִסִּים וִירוּשָׁלַיִם

לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא אֱלֹהִים

לִזְעֹק לוֹ מִחֲרַכֵי הַגַּב הָמְּצֻלָּק

 

הָאָדָם שֶׁבָּרַח מִמִּצְרַיִם

בַּכַה

וְשָׁתַק.

 

[אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁתֹּק

כְּשֶאָלוּמַת אוֹר נִזְרֶקֶת בַּאֲפֵלָה. כְּשֶׁאָדָם מִתְעוֹרֵר בְּאִישׁוֹן לָיִל

כְּמוֹ מִצִּירִים וּמְמַלְמֵל גְּאֻלָּה, גְּאֻלָּה

וְרוֹחֵץ מִפָּנָיו אֶת הַשּׁוֹט הַמּוּנָף וְהָאֵימָה וְהַבֶּהָלָה. אֵיךְ הוּא קָם

בָּחֻרְבָּה הַחֲשׁוּכָה וְלֹא נִקְרַע בִּשְׁאָגָה

עַל הָקֵּץ, הַטִּיט וְהָתֶּבֶן וְהָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה. אֵיךְ הוּא

מִתְגַּעְגֵּעַ לָדָּגָה]

 

כֵּיצַד יְסַפֵּר אִישׁ לִבְנוֹ:

הַצְּעַדִים מְהֻסָּסִים כְּכַף יָד עַל שֶׁכֶם רוֹעֶדֶת,

מְתַרְגְּמִים דּוּמִיָּה בֵּין אֶרֶץ לְרַגְלַיִם -

אֲפִלּוּ יִבְקַע הַיָּם וְיִמְתְקוּ הַמַּיִם

אָדָם מְחָפֵּשׂ אֲדָמָה

אֲמִתִּית וִיצִיבָה

כְּמוֹ אַדְמָת מִצְרַיִם



גאולה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לdaniel bukobza
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ח´ ניסן ה´תשע"ד  
אחד מן השירים שאני גאה להיות בביכורים יחד איתם.
ח´ ניסן ה´תשע"ד  
מרגש עד העצמות.
מכת אגרוף לבטן הרכה של הנפש.
תודה על זה.

ט´ ניסן ה´תשע"ד  
נהדר, נהדר!
ט´ ניסן ה´תשע"ד  
גולש קצת לכיוון של פרוזה, אבל מאוד יפה.

סגנון מיוחד. אינספק.
ט´ ניסן ה´תשע"ד  
וכואב ומרגש.
י´ ניסן ה´תשע"ד  
הסוף חזק, כמו החוזק של עצם הרצון של העבדים העבריים המשוחררים לחזור לכל הרע הנורא במצריים. "אדמה אמיתית ויציבה כמו אדמת מצריים" יש כאן בין היתר את ההרגל שהיה לאבותינו העבריים על אדמת מצריים (שכמובן הייתה במובנים מסוימים יציבה באותה תקופה ) ,אפילו כשמדובר בהרגל כזה מצמרר של הצלפות ועוולות . בכל זאת החירות שבפתח היא חדשה והפחד של האדם מהחדש השפיע עליהם .
י"א ניסן ה´תשע"ד  
את המבט הזה שתופס את החלקיקים האלה, בתוך ההתרחשות הגדולה. ובמישור השכלי, תורם הרבה להבין את מצוקת המדבר של יוצאי מצרים והרצון לחזור.

אבל השיר כשיר, מרטיט את הלב.

אֲפִלּוּ יִבְקַע הַיָּם וְיִמְתְקוּ הַמַּיִם
אָדָם מְחָפֵּשׂ אֲדָמָה
אֲמִתִּית וִיצִיבָה
כְּמוֹ אַדְמָת מִצְרַיִם
י"א ניסן ה´תשע"ד  
הכתיבה כשלעצמה, כרגיל, מופלאה. עד כאן אין תלונות.
אבל אני חושב שאני חולק עליך, בחלקים מהתוכן.
תראה. המקום הזה, העבדות, הספקות, החוסר ודאות-קיימים בעצם אישיותם של בני ישראל העוזבים את מצרים (בצהרי היום ולא באישון הליל, יש לציין). הרי זה אותו הספק שמחלחל בהם שוב ושוב במשך 40 שנה-מרגלים. תאווה. עמלק.
אבל היופי, ולעניות דעתי גם מרכזיות ה"מדבר" במשמעותו הרוחנית, הוא אמונה על אף הספק. "כה אמר ה" זכרתי לך חסד נעורייך, לכתך אחרי" וגו'. וקשה להתעלם מהפסיחה ב"ולא א-לוקים".
בהרגשה האישית שלי, ההוצאה של א-לוקים מחוץ למשוואה מקטינה את האדם, לא מגדילה אותו. על כל התגלויותיו, בין בניסים ובין בהבטחה ובין בשתיקה.

בכל אופן. רק תרשה לי לציין שנית-משובח. וגרם לי לחשוב הרבה. ואולי בכלל קראתי מה שרציתי לקרוא, ואתה בכלל בעולם אחר. ישר כוח ושבת שלום!
י"א ניסן ה´תשע"ד  
י"ג ניסן ה´תשע"ד  
ולאקליפטוס- ממה שהבנתי מדבריך. אני לא חושב שהוצאת אלוהים מהמשוואה אמורה "להגדיל" את האדם, אלא להפך, להציג את אנושיותו. לצייר יציאת מצריים לאו-דוקא אידיאולוגית ומלאת אתוס.

על-אף שזה ארוך, אני חייב להביא את השיר הזה (הכרתי אותו בחופה. מישהי הקריאה, היה עוצר נשימה).

כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם / אמנון ריבק

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף -
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם.
וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,
לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.
י"ד ניסן ה´תשע"ד  
השיר יפיפה

נקודה קטנה-האדמה הבטוחה של האדם היא אמונה.
ואמונה לא צריכה אדמה, ולא דגה, היא בלב. והיא אלוקים אחד.
כ"ב ניסן ה´תשע"ד  
כ"ט אב ה´תשע"ד  
קראתי.
ועוד אחזור...
מצטרף לדבריה של אפרת: כיף גדול להיות בביכורים יחד עם שיר אדיר כזה.
תודה איש יקר
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד