הֵיכָן הַמְּשׁוֹרֲרִים שֶׁל פַּעַם,
וּכְאִלוּ יָדְעוּ אֶת זְמַנָּם,
כְּדֵי לַחְקוֹק עוֹד שִׁיר בַּסֶּלַע.
וְאוּלַי מִלַּת חוֹתָם, וְנֶעֱלַם -
פַּיְטָן נֶכֶס צֹאן בַּרְזֶל.

בְּכָל יוֹם הוֹסִיף מִלָּה לְשִׁירוֹ,
יָדַע כִּי הִיא נֶחָמָה, הִיא מְחִלָּה,
תִּקְוָה, אוֹ תִּקְוָה אַחֲרוֹנָה,
נֶפֶשׁ אֲבוּדָה.

הוּא מֵת, אַךְ שִׁירוֹ נוֹתָר לִתְחִיָּה,
וְיְפָאֲרוּהוּ עַל עֶרֶשׂ עֲזִיבָתוֹ.
מִלָּה בַּת אָלֶף שָׁנִים,
בַּת יוֹם וְהַתְחָלָה.