בנושא
בכרם
חדשות
 
מעשה מבן מלך שנתגעגע / משכנות הרועים
בביכורים מאז ח´ אדר א´ ה´תשע"ד

ומעשה מבן מלך שהיה נתון בבית האסורים ואסור בכבלים, והיה מתגעגע אל בת המלך, וכל ימיו היה בגעגוע, עד שנהיה לברווז, ואז נתרפו כבליו, כי לא היה באותן מידות כמקודם, ויצא מכבליו ועבר בין מוטות בית האסורים, והשומרים לא חשו עליו (כי היה ברווז כנ"ל).

ויצא מבית האסורים והלך לבית המלך, והגיע לגן של מלך, כי לא יכול להיכנס לארמון, שלא מצוי שייכנס בעל חיים לארמון של מלך. ובגן של מלך הייתה כמין בריכה עם מיני צמחים ושם היה מטייל, והצטרף לחבורה של ברווזים (כי גם הוא היה כעת ברווז כנ"ל) ושט על פני המים, והיה הולך ושט ונעצב מאוד שלא יוכל להיכנס ולמצוא הבת של מלך כי הפך לברווז ומה יעשה.

וראה ברווזה שהייתה מופרשת גם מהחבורה של ברווזים וסיפר לה כל מה שעבר עליו, והיא השיבה לו, "והלא גם אני בת של מלך, אלא שגם אני נהפכתי לברווזה," ועשו להם שאר הברווזים כלולות והייתה שם שימחה גדולה.



געגוע חיפוש

© כל הזכויות ליצירה שמורות למשכנות הרועים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ב אדר א´ ה´תשע"ד  
געגוע וברווז...

אם הבנתי נכון, התכוונת גם לומר שהחיפוש יכול לשנות אותנו, למשהו שהוא לא באמת אנחנו, לשחוק, לדכא ולהתיש - מבן מלך לברווז, שהוא "לא באותן המידות כמו קודם".

(הם נהפכו אח"כ לבני אדם שוב?)
י"ב אדר א´ ה´תשע"ד  
כתוב נהדר, וההתכתבות עם הסגנון של רבי נחמן עשויה היטב.

הסוף היה קצת קל מידי בשבילי. מרגישה שאם היית הולך עד הסוף עם זה זה היה צריך להיות סיום הרבה יותר אמורפי, לא ברור ועמוק מאד.

בכל אופן מצויין, בעיני.
י"ב אדר א´ ה´תשע"ד  
טוב, ברמת הפשטות נהנתי. וברמה האחרת הרגשתי צורך להתעמק בזה כמו בכתבי ר' נחמן. כאילו אני קוראת משהו מאד מתוק אבל משהו בתוכי יודע היטב ש-הי! יש פה בחירה מדוקדקת של מילים וזה צריך מצריך לימוד עיוני בכובד ראש.
השארת אותי עם מחשבות.
י"ג אדר א´ ה´תשע"ד  
איזה יופי. פשוט נהניתי! תודה. הציף אותי בגעגועים.
שיחקת אותה:)
י"ג אדר א´ ה´תשע"ד  
לצערי אני מכיר את המשך הסיפור. ומעשה שהיה כך היה: שלושה ימים ושלושה לילות נמשכה שמחה גדולה זו. ובימים הבאים הייתה הולכת וקטנה. עד שבחלוף שלושה שבועות, לא נשתייר מאותה שמחה גדולה דבר. עצבות גדולה ירדה על אותו ברווז ורוחו הייתה כבדה, ומחמת העצבות, גם נִרפות גדולה ירדה עליו. 
והיה שנית מופרש, ואף מן הברווזה אשר הייתה לפנים בת מלך, פרוש היה. והייתה מגעגעת אליו געגועיה כאומרת גע גע. 
והיה הברווז יושב בגן של מלך, על שפת הבריכה שהיו בה מיני צמחים וחבורה של ברווזים וברווזה שהייתה מופרשת גם היא מהחבורה. והיה מתגעגע מאוד מאוד על בת המלך. והיה מוסיף געגועים, ואומר ווי לי, ווי לי, מי יתנני רואה את בת המלך. ועד שהוא קובל ורוגש ומתגעגע, יצאה בת המלך אל הגן. ולא יכול היה בן המלך הברווז לשאת את מראהָ, כי גדולים היו געגועיו במאוד מאוד.
והיה מגעגע ככה זמן רב מאוד, עד שיצא מבריכת בית המלך והלך לבית האסורים. והשומרים לא חשו עליו ועבר בין מוטות בית האסורים, ונכנס לכבליו, עד שנעשה בן מלך. ואז נהדקו עליו כבליו ולא יכול היה לילך והיה מעביר כך כל ימיו. (ורק דבר אחד נשתייר לו מאותה העת אשר היה ברווז, שהיה ממשיך לגעגע כאומר גע גע)
ט"ו אדר א´ ה´תשע"ד  
אהבתי נורא. ממש אפשר להאמין שר׳ נחמן בעצמו כתב את זה...
תודה רבה,
ט"ו אדר א´ ה´תשע"ד  
וזה לא סתם מתובל בביטויים רבי נחמנים, זה ממש בדקויות..

תודה, כיף לקרוא
ט"ו אדר א´ ה´תשע"ד  
ממש שימחתם, את ההמשך וההסברים אני אשאיר לכם למחשבה... (למרות שממש מתחשק לי )
ט"ז אדר א´ ה´תשע"ד  
תודה.
י"ז אדר א´ ה´תשע"ד  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד