בנושא
בכרם
חדשות
 
והוא ימשול בך / Untitled
בביכורים מאז כ"ח שבט ה´תשע"ד

יכולת להיות לי האיש שעצר מחוגים
של שעון, של שאון,
באופן מטאפורי
כמיהה היא חול כמו שגעגוע הוא קודש.
 
מה קורה כששני קווים מקבילים
נפגשים,
העולם שלי והעולם שלך
שהוא גם החלל החיצון.
 
אם הייתי יכולה להשאיר
טביעת אצבע, אין ספור ראיות
כחותם על ליבך האטום,
בדיקת רקמות
הרכה שלי, הפגומה שבך.
 
אם הייתי יכולה להפסיק
לרעוד מקנאה
בכל פעם שהשם שלה
פוגש את דל שפתיך,
אני רוצה ממך דטרמניזם מוחלט
שיבחר בי שוב ושוב.
---
 
אתה אף פעם לא סוגר את הדלת
אחרי שאתה יוצא
ואני תמיד מחכה
שתשוב.


אהבה נכזבת כמיהה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לUntitled
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ז´ אדר א´ ה´תשע"ד  
סיימתי עם צביטה מוחשית כזו בלב, הצלחת להעביר את החדות של המצב כמו שאת מרגישה אותו עכשיו. מה שיפה הוא שהובלת אותנו לשם לאט לאט, מתחילה בשקט עד שאתה מגיעה לבית הלפני אחרון, המלא קנאה, שממש מפוצץ את הכאב. ומיד שוב שקט, דיבור פשוט, אישי, פונה אליו: "אתה אף פעם לא סוגר את הדלת". זו אומנות, את יודעת?

והיו כאן עוד כמה פנינים, שגרמו לי להתפלא למה אני המגיב הראשון (למה? זה כל כך לא הוגן), דוגמת:

אם הייתי יכולה להשאיר
טביעת אצבע, אין ספור ראיות
כחותם על ליבך האטום


אבל הכותרת. למה? מעבר לבנאליות וללקיחה מהמקורות זה פשוט לא מתאים לשיר. אני יכול להבין למה בחרת בכותרת הזו אבל זה פוגם בתוכן השיר עצמו ולא מזמין קריאה, אולי זו הסיבה שאין הרבה קוראים/מגיבים?

תודה, נשמח לראות יצירות נוספות וכו' :)

דויד
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד