בנושא
בכרם
חדשות
 
ברוך שעשני אישה / ישנה ולבי ער
בביכורים מאז כ"ד שבט ה´תשע"ד

"זה נראה כמו של... נו, איך קוראים לה?"

"בר רפאלי?"

"לא, נו... סקרלט... סקרלט ג'והנסון!"

"מי זאת?"

"שחקנית. היא שיחקה בסרט שראינו שבוע שעבר."

"איכס אמא, היא מכוערת."

"אז מה? אבל השיער שלה יפה. והיא לא מכוערת, מה יש לך?"

"טוב..."

בקצה אצבעותיי החלקתי את מה שנשאר משערי הארוך, לאחר שהספר-עתיק-היומין של אמי החליט להסב מקצועו ולהפוך למכסחת דשא, דווקא ביום בו בחרתי להסתפר אצלו.
"תראי, הוא לא השאיר לי כלום!"
התחושה הקלילה על ראשי הזכירה לי את מגע המספריים החדות והקרות, המשתפשפות על עורפי וחותכות את שערותיי, ככה, אחת אחת, כאילו כלום...
צמרמורת עברה בגבי.
"אל תגזימי. אני חושבת שזה ממש מתאים לך, זה מדגיש את מבנה הפנים שלך."
"ואת החצ'קונים."

"אין לך חצ'קונים! עזבי, את מקרה אבוד."

"מקרה אבוד ומכוער."

אמא התייאשה מהמקרה האבוד, ופנתה לטפל בכביסה.
המקרה האבוד, כלומר אני, פנה לרחם על עצמו בחדר. מול המראה.
הסתכלתי על הבבואה שלי.
העיניים הכחולות שלי נראו גדולות יותר, גדולות מדי. האוזניים בולטות. הסנטר מרובע.
ידעתי שאסור היה לי להסתפר. לא קצוות, לא דירוג ולא נעליים.
זהו, מהיום אני מאריכה. שום להב חד לא יתקרב לתלתלים שלי יותר.
התקדמתי לכיוון ארון הבגדים שלי. ידעתי שרק דבר אחד יכול לשפר את מצב רוחי.
שלפתי אותה מהמדף העליון, מטפחת ורודה ארוכה ומקומטת מרוב שימוש. היא תמיד שם בשבילי ברגעים הקשים.
ביד מיומנת עטפתי את שערי, והוצאתי שתי קצוות שיער קטנות מעל האוזניים.
הבטתי במראה מחויכת.
זהו, הגיע הזמן להתחתן.
ואולי כדאי לחכות לשנה הבאה. עד שאסתפר שוב.  





© כל הזכויות ליצירה שמורות לישנה ולבי ער
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ו שבט ה´תשע"ד  
קולח וקליל. ממש מהנה.
אבל זה לא ממש פרוזה. יותר קטע נחמד. חבל שזה לא מפותח מספיק כי הכתיבה והשנינות מאוד מזמינות..
כ"ו שבט ה´תשע"ד  
מסכימה עם עלמה. יש לך כאן הומור וכתיבה קולחת, אבל כדאי היה לפתח, כדי שיראה פחות כמו "שמעו איזה קטע, מה שקרה לי אתמול" ויותר כמו... קטע שעומד בפני עצמו, שמדבר אל הקורא האקראי.

ו,מתלבטת אם להוסיף, אבל - לא אהבתי את שם הקטע. אני יודעת שזה בהומור וזה חלק מההומור של כל הקטע, אבל לא מתחברת לסטריאוטיפיות הזו בכלל.
ל´ שבט ה´תשע"ד  
מסכימה שזה לא ממש סיפור מפותח, הבעיה שלא ידעתי לאן עוד אפשר לפתח את הקטע (וגם המחסור הרציני בזמן פגם בתכניות הפיתוח שלי). בעז"ה בקרוב יבוא סיפור-סיפור! :)
שוב תודה.
שיר אחרי הגשם יקרה, זה בסדר גמור. ידעתי שהוא יכול לעורר סלידה, אבל זה באמת חלק מההומור כמו שציינת. חלילה אין לי שום בעיה עם המין הנשי, אני אפיל וגאה להשתייך אליו.
ל´ שבט ה´תשע"ד  
אבל לא אוהבת את ההומור הזה גם כשהוא מגיע מבנות...
עניין של טעם.
י"ח אדר א´ ה´תשע"ד  
כל הכבוד לך. תמשיכי לכתוב:)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד