בנושא
בכרם
חדשות
 
שירים לממלכת הגוף: תקציר / הקבצן הקיטע
בביכורים מאז א´ טבת ה´תשע"ד

 

פְּרוֹלוֹג:
אָמַרְתְּ שֶׁהַשְּׂפָתַיִם שֶׁלִּי מְשַׁגְּעוֹת
מַה אַתָּה אוֹהֵב בַּגּוּף שֶׁלְּךָ
מִי אָמַר בִּכְלָל שֶׁאֲנִי אוֹהֵב
אוֹ שֶׁהַגּוּף הַזֶּה שֶׁלִּי 

אֵיך מְחַלְּקִים אֶת הַגּוּף לְחֲלָקִים אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָך תַּגִּידִי לִי בְּבַקָּשָׁה
הָעֵינַיִם נֶעֶצְמוּ וְהַפֶּה שָׁתַק וְהַשִּׁנַּיִם נָשְׁכוּ אֶת הַשְׂפָתַיִם הַמְּשַׁגְּעוֹת
וְהַיָּדַיִם נִשְׁמְטוּ וַאֲנִי לֹא מֵעֵז לְסַפֵּר לְךָ מַה הָיָה הָלְאָה

רֶטְרוֹסְפֶּקְטִיבָה:
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָעֵינַיִם. יֵשׁ בָּהֵן אֵינְסוֹף אָרוֹךְ שֶׁל יָם וְגַּעְגוּע,
עִגּוּל בְּתוֹך עִגּוּל כְּמוֹ רֶחֶם כְּמוֹ מָגֵן
רַק הֵן יוֹדְעוֹת לְדַבֵּר, רַק הֵן בָּרְחוּ בַּזְּמַן
כְּשֶׁכֹּל הַגּוּף קָפָא וְעָמַד בַּמָּקוֹם
(אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה בִּיוֹכִימִי, וְאֵין בְּכָךְ נֶחָמָה)
וְאֶצְבָּעוֹת קָרוֹת מְטַיְּלוֹת

רַק הָעֵינַיִם נוֹתְרוּ מִמֶּנִּי
אֶת הָרַגְלַיִם אִיבַּדְתִּי בְּפַעַם אַחֶרֶת אֲנִי חוֹשֵׁב
אוּלַי אֲנִי טוֹעֶה, אוּלַי לֹא רָאִיתִי אֵיך הֵן נִקְרְעוּ שָׁם
לֹא מְשַׁנֶּה. אֲנִי עָף בְּרוּחַ. אֲנִי לֹא כָּאן 

אֲנִי בְּמִנְהָרָה שְׁקוּפָה אֲרוּכָּה וַחֲשׁוּכָה,
גַּם עָלֶיהָ יַגִּידוּ שֶׁהִיא פִיזִיוֹלוֹגִית-פְּסִיכוֹלוֹגִית.
אִם יֵשׁ מֶחְקָר שֶׁאוֹמֵר שֶׁזֶּה טִבְעִי,
אָז הַכְּאֵב אָמוּר לָפוּג וּרְגָשׁוֹת שֶׁל זַעַם לְהִתְפָּרֵק,
כְּאִילּוּ שֶׁזֶּה טִבְעִי שֶׁמְּפָרְקִים אוֹתָך, אוֹ שֶׁאִם 
אַתָּה לֹא הַיָּחִיד אָז
אֲנִי בּוֹלֵעַ אֶת הַמִּילִּים.

 

(עֲלִילָה: אֵין. זֶהוּ סִפּוּר פּוֹסְט. אֱנוֹשִׁי)

 

אֶפִּילוֹג:
אִישׁ אֶחָד שֶׁאָהַבְתִּי פַּעַם אָמַר
שֶׁהַגּוּף יֵשׁ לוֹ סוֹף 

עַד הַיּוֹם לֹא מָצָאתִי אֶת הַסּוֹף הַזֶּה.

 

 



גוף

© כל הזכויות ליצירה שמורות להקבצן הקיטע
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט´ טבת ה´תשע"ד  
יש ספר (מדע בדיוני) שקוראים לו "מעבר" של קוני ויליס- והוא די מדבר על הרגע הזה.

הסוף
"אֶפִּילוֹג:
אִישׁ אֶחָד שֶׁאָהַבְתִּי פַּעַם אָמַר
שֶׁהַגּוּף יֵשׁ לוֹ סוֹף

עַד הַיּוֹם לֹא מָצָאתִי אֶת הַסּוֹף הַזֶּה." - גאוני בעיניי ומעורר מחשבה

תודה לך!

ט´ טבת ה´תשע"ד  
גאות יחידה.. ;)

הסוף פשוט חבל על הזמן,
ציטטו את זה כבר אבל אני לא מתאפק-

אֶפִּילוֹג:
אִישׁ אֶחָד שֶׁאָהַבְתִּי פַּעַם אָמַר
שֶׁהַגּוּף יֵשׁ לוֹ סוֹף

עַד הַיּוֹם לֹא מָצָאתִי אֶת הַסּוֹף הַזֶּה.

כמובן, אין על הרטרוספקטיבה, והפוסט וכו'
שזה באמת משהו מעניין: אנשים מפתחים יחסי חיבה -ושמות חיבה, מסתבר- כלפי המושג הזה, זה עוד יחליף את ה"טאטע". גם איזה קְרֵעכְץ יהודי מסתדר טוב אחרי זה.
י´ טבת ה´תשע"ד  
התכוונתי לכתוב פוסט אנושי, ואז הוספתי את הנקודה.


גאות יחידה? ואני חשבתי לי שלא אח דווה לדווה, הרי מדוע בצער האח לא יחד צערך?
רחל המשוררת מכנרת, כמובן...:)

תודה לך ולשושן לבן...
י"א טבת ה´תשע"ד  
יד מושטת פוגשת יד אחות,
אבל פתאום נעצרתי.
י"א טבת ה´תשע"ד  
הנושא הזה של הגוף מעסיק אותי הרבה בזמן האחרון. אני עוד אחזור הנה.
ז´ כסליו ה´תש"פ  
אי אפשר.
זה פלא שאין כמוהו

(אני תמיד שרה הפוך:
הגוף אין לו סוף
והנשמה יש לה סוףף

לא שזה נכון, או משנה משהו.)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד