אַתָּה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֵק וְחוֹשֵׁב וְתוֹהֶה:
הַאִם עָלֵינוּ לִהְיוֹת מָה שֶׁהָיִינוּ
לִפְנֵי הָרֶגַע בּוֹ שָׁכַחְנוּ מִי אֲנַחְנוּ?
מִלְּבַד לִחְיוֹת לְמִי הָיָה זְמַן לַחֲשֹׁב עַל הַצָּרִיךְ וְעַל הַלֹּא-
צָרִיךְ, עַל הַזִּנּוּק הַנִּצְחִי, עַל הַטָּעוּן תִּקּוּן,
עַל הַכְּבֻדָּה שֶׁיֵּשׁ לְהוֹתִיר מֵאֲחוֹרֵינוּ אוֹ לָקַחַת וְעַל נוֹכְחוּת
אֱלֹהִים בְּתוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הַשְּׁלֵמִים וְהָרְסִיסִים וְהַקּוֹל,
שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ,  חַ מ וֹ ל  עַ ל  מַ עֲ שֶׂ י ךָ
ישראל אלירז הלא יאמן פשוט ישנו

~
לסג"מ אחיה קליין, שכמעט התעוור מפיצוץ מנהרת תופת ברצועת עזה שעסק בניטרולה
לסמל מתן עובדתי, סמל דויד פפיאן וסמל מנהאש אלבניאת,
שנהרגו ממארב מחבלים ברצועת עזה ב2008
לא', קצין ביחידת יהלו"ם, מקצוען עדין וצנוע
שרואה את אשתו פעמיים בחודש,
לישראל אלירז,
לדניאל,
ולשירה.
"כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט"

תודה

1 (כלל)

אֹפֶק, יָם, אָדָם וְדָם
יֶלֶד מְשַׁחְרֵר פְּרָחִים לָאֹפֶק הַנִּפְתָּח
דּוֹמֵעַ
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁמַיִם 

אֲנִי בַּאֲוִיר

    מְ  רַ  חֵ  ף

וְשִׂמְחָה פּוֹעֶמֶת בִּי
עֹמֶק צָלוּל
(אֲבָל לָמָּה בְּמֶרְחָק חֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים מִכָּאן דָּם וְאֵשׁ
וְתִמְרוֹת שִׂנְאָה חֲסְרוֹת אֹפֶק 

לְאָן כָּל זֶה
אֵיפֹה) 

*
שׁוּב בַּבַּיִת
רִפְרוּף הַשְּׂפָתַיִם הַגּוֹלֵשׁ
מְלַטֵּף פָּנֶיהָ
אֲבָל לָמָּה
הִיא בּוֹכָה
(אֱלֹהִים,
הַכֹּל רַק אַל תִּבְכִּי
הַכֹּל רַק לֹא – –)
 

לִקְרֹעַלִנְשֹׁךְלַהֲרֹגלַהֲרֹגלַהֲרֹג
הַשִּׂנְאָה הַנִּרְשֶּׁפֵת מַרְעִידָה הַגּוּף
עַד קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת 

עִוַּרְתֶּם אוֹתוֹ, חַיּוֹת
הֲרַגְתֶּם אָדָם
וְעוֹד אָדָם וְעוֹד – – – 

נַעֲקֹב אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעָה שֶׁלָּכֶם
כָּל מִטְעָן 

אַתֶּם
עוֹד
תְּשַׁלְּמוּ
כְּלָבִים

(וְאַתָּה,
אֵיפֹה חַמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ
אֵיפֹה בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהַלָּבָן הַהוּא
אֵיפֹה הִיא וְהָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ 

וּבִכְלָל,
לֹא הָיִיתָ אָמוּר לִהְיוֹת לְצִדֵּנוּ
בְּכָל הַזְּוָעָה הַזּוֹ?) 

2 (פרט)

קִינָה עַל זְקִיפוּת קוֹמַת אָדָם. אוֹ אוּלַי אֵיזֶה עִנְיָן אַחֵר
מְגַלֵּף עַצְמִי
בְּתוֹכִי
יוֹדֵעַ
מוּל חַיַּי אֲנִי אָדוֹן אֲנִי
עֶבֶד חֲסַר אוֹנִים
לִצְרֹחַ 

לֹא לְהִתְנַצֵּל
(אֲנִי חִידָה אֲנִי אֵינְסוֹף אֲנִי כְּלוּם אֲנִי רָגִיל
כְּאִלּוּ אֵין דָּבָר אַחֵר. אוּלַי יֵשׁ
אֲבָל לְמִי יֵשׁ זְמַן לְכָל זֶה) 

כָּל הַכִּמְעַט נִגְמַר
בַּחֲלוֹמִי אָדָם עוֹלֶה לְבָּמָה
מֵסִיר בֶּגֶד אַחַר בֶּגֶד
מַשִּׁיל הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה
פּוֹשֵׁט הָרְגָשׁוֹת 

לְבַסּוֹף כֻּתֹּנֶת פַּחַד
דּוֹמַעַת
דַּקָּה 

וּבָרֶגַע הַלִפְנֵי אַחֲרוֹן,
כְּתָמִיד,
בֵּין גֻּמְחוֹת הַנֶּפֶשׁ הַפּוֹנוֹת מֵעִם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
סֶדֶק צַר מְאֹד נִבְקַע
(בַּחֲלוֹם הַקָּהָל בָּכָה) 

3 (כלל ופרט)

זִכָּרוֹן עוֹשֶׂה חֶדֶר עוֹשֶׂה תִּקְוָה עוֹשָׂה
שְׁאֵרִית הַכַּעַס מְבַעְבֵּעַ בִּי
מַשֶּׁהוּ בַּעֲדִינוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת שֶׁלָּהּ,
בַּתְּנוּעָה
(אֱלֹהִים, הָרְגוּ אוֹתָם
אַתְּ לֹא מְבִינָה
הָלְכוּ קַאפּוּט) 

אֲבָל מִי יָכֹל עָלֶיהָ,
כְּשֶׁהִיא מְחַיֶּכֶת 

~ 
כסליו תשע"ד,
סמוך לרצועת עזה