בנושא
בכרם
חדשות
 
אל הורד / אלעזר300
בביכורים מאז ח´ כסליו ה´תשע"ד

אולי מחווה לנתן אלתרמן.

אֶל הַוֶּרֶד

וַאֲנִי אֶת אַחַד מֵעָלֶיךָ
הַנּוֹשְׁרִים בְּאַדְמַת הַגִּנָּה
בְּיָדַיִם רַכּוֹת לִי אֶקָּחָה
מִתַּחַת רֹאשְׁךָ הַנִּכְנָע.

וְצָרָה כִּי תָבוֹא מְנַהֶמֶת
וּבָנַי כִּי יִשְׁבֹּת מְחוֹלָם
וְהָיְתָה בִּכְיָתְךָ הַדּוֹמֶמֶת
בְּלִבִּי לְמַזְכֶּרֶת עוֹלָם.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לאלעזר300
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ כסליו ה´תשע"ד  
זה שיר של סתיו. נכון?
הוא ממש יפה, גם כי הוא כתוב כמו שכבר לא כותבים היום (וזה נורא מרגיז שכבר לא כותבים ככה! נכון?) ואני פשוט חולה על יופי כזה במילים, וגם כי הוא מבטא את החיבור המדהים הזה בין האדם לטבע, חיבור האהוב עליי מאוד מאוד, כידוע.
י´ כסליו ה´תשע"ד  
תציל את העולם!

לא כולם מסוגלים. עם כל כמה שאני אוהבת את זה, קשה לי מאוד לכתוב ככה. פשוט תמשיך ולך על זה.
י´ כסליו ה´תשע"ד  
אני לא יודע אם זה שיר של סתיו. כמו שהכותרת, שחבל שאסור היה לי לנקד אותה, מציינת, כחלק מהשיר, הוא על גינת הַוְּרָדִים שליד בית המדרש שלנו. ואני לא יודע איך טבעי שורדים יגדלו, ואני לא יודע אם זה בשל הגינון המלאכותי, אבל כאן הורדים פורחים כל הזמן, ונובלים כל הזמן. כן קל יותר לדמיין אותם בוכים כשהאוויר רטוב ואפרורי.

אני באמת ממש שמח כשאני מצליח לכתוב ככה. נקודה היא שאני כותב רק כשיש לי מה, כשיש לי הרגשה או אמירה. בדר"כ אני לא מחפש אותן. אם לא היתה ליד בית המדרש שלנו גינת ורדים, שאני רואה אותה ומתפעל ממנה, השיר הזה לא היה נכתב מעולם.
י"א כסליו ה´תשע"ד  
מקסים ביופיו
י"א כסליו ה´תשע"ד  
כמה יפה אתה כותב...
י"א כסליו ה´תשע"ד  
מהממם.
החרוזים מצויינים.
י"ב כסליו ה´תשע"ד  
באמת תמשיך!
רעננות וחדשנות, לפחות בכל מה שנוגע לתפריט הרגיל בביכורים, וכמובן הניחוח האלתרמני-אבן-עזראי שאתה ממשיך ללהטט בו בצורה כל כך חיננית - זה פשוט נפלא!

משורר משורר!

[גם - מה שלומך? מתגעגע]
י"ג כסליו ה´תשע"ד  
לא יודע למה מחקת,
אבל לפחות אתה מפרסם חדשים.

זה ממש טוב, בורכת במילים האלו.
י"ד כסליו ה´תשע"ד  
השפה שלך יפיפיה.
אוהבת מאוד
ט"ז כסליו ה´תשע"ד  
כתיבה הדומה לכתיבתה של רחל ...
נוגע
ג´ ניסן ה´תשע"ד  
אולי, באמת.
אך הזכרת לי את ייטס.

תמיד טענתי שלהיות ד"ר סוס קשה יותר מלהיות שייקספיר, כי לא חכמה להיות מתוחכם ועסיסי, אבל לדעת לכתוב את הדברים הפשוטים והעמוקים -- זו גדולה אמיתית של משורר.

אז זה הזכיר לי את ייטס. זה, והורדים.
ג´ ניסן ה´תשע"ד  
טוב לי לשמוע אותן, הן מחממות את הלב.

אולי הזכרתי את ייטס, אבל ודאי שלא התכוונתי להזכיר אותו. יש לי בורות בשירה ובמשוררים.
אלתרמן נתן לי את השלד לשיר, כלומר, מבחינת הכתיבה שלו. (נא-אמון אפופת צלמוות, / את בכיו של האב המך / כאחד מפרחי אלמוות / בידיים ממך אקח.)

ומסתבר שזה ממש לא שהוורדים פורחים כל הזמן, ואיני יודע למה זכרתי ככה. במשך חודשים עד עכשיו השיחים עמדו בלי פרחים, רק בשבועות האחרונים ממש התחילו להיראות שניים או שלושה ורדים. אבל פרחים אחרים החליפו אותם בתקופות האלו.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד