בנושא
בכרם
חדשות
 
משלוח שנה טובה ללב לדעת/ מלחמות מים / רוני תשואות
בביכורים מאז ה´ חשון ה´תשע"ד

לְהַבְעִיר אֶת הַמַּיִם בְּאֵשׁ

נעם פרתום

 

 

זה מול זה שני חופים של מים חיים,

מלחמה ושלום.

אדם פוסע על גדת נחל ורואה, בפיתול תמיד גדה אחת שוצפת, השנייה שקטה. הנחלים הגדולים, אומרים הגיאו-מורפולוגים, מלאים נפתולים. לך תחבר בין שמיים וארץ: מבין ההרים בוקעים תהומות שנסתרו בבטן האדמה, הבשילו זמן רב כדי להזין בבוא היום את הנחל, וחוברים אל מי הגשמים. ספיקת המים שיורדת מגבוה חייבת לפלס נתיב זרימה, שואפת הלאה. המים תמיד חותרים למגע.

 

המים מתחתרים בקרקע, מגיעים לסלעים הקשים. כשאי אפשר לזרום אחרת הם שוברים, מאגפים. כשצריך לנקות את השטח הם תופסים עמדה נוחה. המים צולפים כמו נֶגֶב, יורים בשרשרת, מתגברים ומגדילים את הקוטר, הם מאגיסטים טובים. רסיסים ניתזים לצדדים אבל המים מפוקסים מטרה (לו רק רצו, יכלו לפרק כאן ועכשיו את כל הגיזרה). המים יורים במקלע כבד, צונחים בקול רעש איום במתלול. מטייל אזרחי צופה במפל מלמעלה – בעיניו הם אקסטרימיים, אדירים, בלתי מנוצחים.

 

אבל בתוואי שקט הם נרגעים. בקלות שמים קץ למיליטריזם, הכוחניות מתמוססת. המים פושטים את כל השוּפונִי והקרקע נענית להם לאט לאט. בעדינות עצומה הם מרפרפים מעליה, מלחכים על פי הקצב שלה, לא מתקיפים, צרים בקרקע קמרים מעוגלים, בהדרגה, אבל לא מפסיקים לנוע. לו יעמדו, יעכרו, יתעפשו, יתנדפו באידוי או יחלחלו, ייטמעו בקרקע עד אבדון והאדמה תכסה עליהם כליל. ובזרימה הזו הרכה המים זכים, חסרי צבע, לא נותנים את הגון, בצלילותם משקפים עד הקרקעית וכל עושרה נגלה. המים רק מוליכים, כמו אור הירח שאין לו מעצמו כלום.

ויש זמנים אחרים.

הקרקע משתרעת שאננה ולא יודעת שלחימה צפויה. בימי שיטפון המים שומרים על אפקט ההפתעה. ופתאום רעש גדול ופתאום צבא אדיר מתנחשל. המים קורעים בקרקע בעוצמה פראית, לא מבחינים בין סלע קרטיקוני זקן וקשה ובין חלוק נחל ילד, סוחפים איתם הכול.

חובב אנדרנלין מגיע, חונה את הג'יפ לצפות בהם, סרט אקשן טוב. לו יעז להתחקות אחרי הנתיב יחזה במלחמה עקובה מדם. אם יישאר עד תום הקרב יתגלה לעיניו חורבן לא יתואר, בולדרים פליטים שנותקו מסלע- אמם, הרי ענק שנחתכו בזוויתיות אלימה, סרטונות חול גולים, מוצאים מקלט על אדמה זרה, גוויות עצים סחופים, אולי גופת חיה  או רועה תועה, חברות סלע בנות מליוני שנים שהתמוטטו.

 

והשקט ישוב. הנחל יחזור למסלולו המתון. לפעמים יעשה סיבוב גדול עד גיחוך. טרטור מיותר. למה לא חתכתם דוּך?! מה קרה, האדמה בוערת? באמת מים, תתבגרו. כמה זמן אתם כבר בדרך והפז"ם דופק, למה שוב מלוויינים את הנקודה כמו טירונים, לא יכולתם לנווט מסלול נקי יותר?

אבל המים יודעים.

במסלול הזה, גם אחרי כל השנים, לפעמים צריך להיות שוב צעירים. וזה לא שהם סתם טיפוס זורם, המים אוחזים בסוד ההפכים ---

 

מלחמה ושלום, כבר מנה אותם טולסטוי (גם לו קראו לב...),

מכה במים רוח, וגם בהם נושבות סופות,

למים יש אדמה, ולכן גם להם יש יציבות,

והרוצים, יצליחו גם להבעיר את המים באש.

תרצה לרוות מים חיים, לך בנתיבו של הנחל, ובת קול יודעת תצא מנקיק בוואדיות ליבך, מכרזת:

כי שרית עם אלוהים,

עם אנשים

עם עצמך

 

ותוכל.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לרוני תשואות
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ח חשון ה´תשע"ד  
תודה רבה על הקטע הזה, על המשלוח, ובכלל. ואת השאר כבר אמרתי.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד