בנושא
בכרם
חדשות
 
הבכי שלי / לפיד בוער
בביכורים מאז כ"ט אב ה´תשע"ג

הבכי שלי מסווה את עצמו בצחוק
שזוחל בקור רוח בין המילים
מחכה סגור ומסוגר במגירה
חסום.
 
הוא נעלם על הרכבת העמוסה באנשים ובסיפורים,
על מחוגי השעון הדקים שלא מפסיקים לרוץ,
על מרצפות הבית שמטואטאות שוב ושוב מאבק,
ועל החיוך השקט ועל החיוך הרועש ועל המיטה בלילה.
 
הבכי שלי קורא מבפנים ורק מבפנים שומע אותו,
ולא שהוא איבד את הקול,
זה אני שאיבדתי
(או אטמתי, אולי)
את המגירה הפנימית.
 
(י"ג חשוון תשס"ז)
 


בכי

© כל הזכויות ליצירה שמורות ללפיד בוער
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
א´ אלול ה´תשע"ג  
בעיקר בבית השני. כל כך מוכר, איך ואיפה שאנחנו מסתירים את הכאב שלנו. וההבחנות הדקות, החיוך השקט והחיוך הרועש, נפלא.

יש לי הרגשה קטנה של פספוס בבית האחרון, לא מבחינת תוכן אלא מבחינת צורה. כי הוא חותם יפה את המהלך של השיר אבל משהו בשפה פתאום הופך לדיווחי, ענייני מידי. כאילו משהו ברגש קצת דוהה פתאום. מהבית הזה הייתי רוצה שיהיה כתוב קצת אחרת.

אבל בכלל- תודה על השיר הזה.
"על מרצפות הבית שמטואטאות שוב ושוב מאבק"
ח´ אלול ה´תשע"ג  
ועל החיוך השקט ועל החיוך הרועש ועל המיטה בלילה.

תודה.
ט´ אלול ה´תשע"ג  
התיאורים ממש יפים אבל לא מסתדר לי השיר.
הוא מבולגן לי קצת.
לדעתי כשכותבים שיר צריך לחשוב על איך הוא יסתדר בלחן.
לא צריך להלחין רק לראות איך הוא מסתדר..פה ושם חרוזים או מילים דומות ושיתחבר..
זה אוסף של מילים יפות.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד