בנושא
בכרם
חדשות
 
שלום עליכם מלאכי המלחמה / הרב במיעוטו
בביכורים מאז ח´ אב ה´תשע"ג

שבת אצל אבא שחזר בשאלה

 

המלאכים שליוו בכל שבת

את אבי בדרכו מבית הכנסת

נשארו בחוץ, בוכים

 

אימי שניצחה

על כל הכנות השבת

הפסידה

אותי

במשפט המשמורת

 

השלהבות המרקדות

שהשתקפו בעיניה

מנרות השבת שהדליקה,

הפכו לעיניו המזוגגות

של אבי מול מסך

 

זמירות השבת

שהילכו קסם עליי,

עת הבית

עמד על תילו,

הפכו לצלצול סלולארי.

 

החמין, המרק והעוף

שריחם היה כאוויר לנשימה,

הפכו לנקניק קר

בגבינה צהובה

וריח אפר סיגריות

בצלוחית של גביע קידוש.

 

השבת הקדושה

ששמרה על עם ישראל

אלפי שנים

מול פרעות

עלילות

וגזירות

עליי לא שומרת

 

 

ועומדת ילדה,

עוד לא בת מצוות

וצועקת לריבונו של עולם:

לאן הגעתי?

לאיזה דור נולדתי?

באלו ניסיונות עליי לעמוד?

ולא מותירה

לריבונו של עולם

כל ברירה

אלא

להביא

גאולה.

 

 



גירושים חזרה בשאלה שבת

© כל הזכויות ליצירה שמורות להרב במיעוטו
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ג אב ה´תשע"ג  
השיר הזה כואב לי. יש לי נגיעה אישית בנושא, וזה שורף לקרוא את זה ככה.

עם זאת, הסוף שבלוני להחריד. התהיות על הדור מאד.. סמינריוניות, אם אתה מבין למה אני מתכוונת. הרגשתי שבשיר אמיתי, התהיה צריכה להיות הרבה יותר ספציפית. כאב הרבה יותר אישי. על תכונה מיוחדת של האב או האם, לא מן כאב סטריאוטיפי של מה אמור לכאוב בשבת אצל אבא לא דתי.
ע"פ ההקדשה שלך זה נראה שיר אוטוביוגרפי, ולכן זה עוד יותר היה לי מוזר - איך אתה מסיים שיר על כזה כאב אישי במילים כל כך לא אישיות?

בנוסף, הצורה בה שיר אמור להיות מוצג היא מיושרת לשמאל. וגם הבולד הפריע לי בעיניים, אבל אם רצונך להעלות ככה - אישרתי ככה.

סליחה שנכנסתי בך על היצירה הראשונה שלך.. אני כמובן שמחה מאד שהצטרפת אלינו, ואשמח לראות עוד יצירות שלך.

שב עמנו.

רעות.
י"ד אב ה´תשע"ג  
אני לא יודעת אם את/ה כותב/ת את זה מחוויה אישית - אבל גם לפני גיל מצוות קיימת יכולת בחירה! ברור שזה קשה , אני מכירה רב שלימד אותי שעשה את ההחלטה שלו בגיל שלוש עשרה!...- מה שתרצי/ה יהיה...
י"ד אב ה´תשע"ג  
זה לא שיר אוטוביוגרפי, אלא על תלמידה שלי , ילדה בכיתה ה', שתוך כדי ההלם על הגירושין של הוריה גילתה שאביה אינו דתי ושעליה להיות אצלו בשבתות כדי שיסכים לתת גט לאמה.
זה עוד אחד מעשרות סיפורים שאני כמורה נחשף אליהם, שמראים לי שמה שלא נגיד על הדור הזה, הנסיונות שלהם בעבודת ה' וקיום מצוות פשוט מזעזעים.
ט"ו אב ה´תשע"ג  
ברוך הבא,
החוויה שמתוארת כאן חזקה ביותר, הדילמה והקריעה בין אבא שבארץ לאבא שבשמיים.

כמו בכל שיר יש מה להאיר ולהעיר אם תרצה...

[נראה לי לפעמים שהדור שלנו עומד מול מציאות שעמדו בה דורות רבים לפניו, אבל לדור שלנו יש את הכוחות לצעוק, להתנגד, לרצות שיהיה טוב יותר, ורק ככה יהיה טוב יותר]

עז
י"ט אב ה´תשע"ג  
וברשותך אתייחס לתוכן, ולא לשיר. יש אמירות שלא משנה באיזה שפה תאמר אותם- הסיפור שהם מספרים חזק מהם עצמם.

הראייה של האבא כאן מאוד חד צדדית- אין דו שיח איתו, הוא סוג של "רע". אין התייחסות לעולם שלו או לתהליך שעבר. (ויכול להיות שהוא כזה, ועדיין, זה לא מספיק עמוק)

והמסקנה- גם היא בריחה, לא מתמודדת, פונה ל"דין של מעלה", כאשר אנו בסופו של דבר כאן, באדמתנו האנושית. אני הייתי מצפה לסיום-פיתרון של השיר והסיפור או עם רגליים (אנושיות, כי הסיפור אנושי) על הקרקע, או סיום פתוח. "מוטל עד שיבוא אליהו".

שבת שלום,
צביקה
כ"א אב ה´תשע"ג  
של צורת הגשת הדברים.

את הביצוע ניתן עוד ללטש. (בוא/י נאמר - בתים הראשונים מאוד טובים, לטעמי, אבל אלה שאחריהם פחות מוצלחים.)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד