|
 |
אני רוצה את הלימון, עם הקליפה
אבל בלי הלבן באמצע
שתחכה לי צלחת במקרר, עטופה בניילון נצמד
ולהשאיר כפית בכיור
שתדעו -
(הייתי פה).
ילדת מפתח
©
כל הזכויות ליצירה שמורות לבת לבן
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
י"ב אב ה´תשע"ג  | | התלבטתי בקשר ליצירה הזו, אם היא מינימליסטית מאוד מאוד או שזה רק בראש שלי.
בסופו של דבר, אני מאמין שיש כאן רובד נסתר (אם כי אודה על האמת - לא הגעתי אליו בעצמי), שיש לו מקום של כבוד.
.שא\י ברכה |  | י"ג אב ה´תשע"ג  | | אני רואה את הלימון המנוליין והכפית בכיור. הם מסקרנים אותי.
אנל אני לא יודע אם כבר היית, או שעדיין לא, ולמה לימון, ואם הכפית בכיור משומשת או חדשה. ומי את בכלל?
שבוע טוב! צביקה
|  | ט"ו אב ה´תשע"ג  | | לא אותך ולא אותך. מוכנים לפרט? |  | י"ט אב ה´תשע"ג  | | אז ככה- (ופעם הבאה תמסרשי, כי ממש במקרה נכנסתי לראות אם הגבת).
התיאור שלך בשיר מאוד ברור וחד. מדויק בצורה יפה. אבל מצד שני לא ברור מה ניסית להעביר. מה המשמעות של השיר? יש כזו?
זה מה שהתכוונתי לומר. |  | י"ט אב ה´תשע"ג  | | את משאירה עקבות, זה נותן אות חיים וזה נורא יפה בעיניי. הסוגריים טובות. אולי הייתי מורידה את הנקודה בסוף, איכשהו מדבר יותר טוב בלעדיה, לדעתי. |  | |