בנושא
בכרם
חדשות
 
דוּדוּ / קל וחומר
בביכורים מאז כ"ו תמוז ה´תשע"ג

לניסו ודודו
ולירוחם האהובה
~

בזמן האחרון דוּדוּ שם לב שיש מן קטע כזה שרץ, שהרבה אנשים באים ואומרים לך: מה קורה, ממצב, יאללה, סבבה, וממשיכים ללכת, ואתה כאילו עוד בקטע של הלענות אבל הם המשיכו, ועכשיו לך תחפש אותם. הקטע החזק הוא שזה אצל כולם, נגיד אתמול הוא היה בבנק למה הוא רצה לשבור איזה תוכנית חיסכון בשביל לקנות לאמא שלו קלנועית, אז הוא מתקרב לפקיד, בא לפתוח ת'פה וההוא אומר לו: מה קורה, ממצב, יאללה, ודודו לא ידע מה לעשות. ככה הוא עמד שם איזה שתי דקות, והפקיד בינתיים תיקתק בגלאקסי החדש שלו איזה אפליקציה עד שדודו התאפס על עצמו ואמר לו שישבור את התוכנית למה אמא שלו צריכה קלנועית. עכשיו לא מספיק הקטע הזה, הפקיד עוד התחיל להטיף לו מוסר על זה שהוא מקבע את הנכות של אמא שלו או משהו כזה ודודו תפס עליו מה זה קריזה למה מי הוא האשכנזי הצהוב הזה, כולו עוד עם הפלומה של השפם, וכאילו שהוא מכיר את אמא שלו, יאללה יאללה. מה קורה.
קיצור ככה הוא יוצא מהבנק כולו עצבני וחוזר לבית שלו בנאות הדר, ועוד פעם, איך שהוא עולה במדרגות ניסן קולט אותו ואומר לו: ממצב מה קורה יאללה סבבה, וממשיך ללכת. אז הוא רדף אחריו ואמר לו: וואלה ניסן מה הקטע שלך, מה זה כל אחד בא אומר לך יאללה ממצב מה קורה. מה זה. וואלה לפני חודש לא היית ככה, ניסו. אבל ניסן בלי להתבלבל אמר לו: צ'מע דודו אתה מה זה מאחור אחי. זה הקטע היום, ככה זה הולך, נגיד כמו שמי שלא בפייסבוק הוא כאילו בחוץ יעני? אז ככה זה. מה קורה, ממצב, יאללה, סבבה. תתחיל להתרגל דודו, למה אתה נראה לי מה זה בשוֹק.
אז ככה דודו הרגיש את עצמו מה זה אאוט, כאילו- לא מספיק הקטע הזה עם הפקיד, עכשיו גם ניסן נפל עליו. ואולי הוא באמת מאחור, אפילו סמארטפון אין לו, שפל המדרגה יאנטו.
בתוך כל זה החברה שלו מורן חופרת לו שהם צריכים לעבור דירה. עכשיו לך תסביר לה שלעבור לשכונה החדשה צריך איזה מיליון שקל ולמה מה הוא רוטשילד, בקושי ככה את הדירה עם הטוסטוס המסריח שלו הוא מחזיק ועוד כל הקטעים של מורן. יענו מורן יכולה לבוא אליו ולומר לו וואלה דודו אני רוצה ללכת לקניון- תביא כסף. ואת מורן לא מעניין כן סוגרים ת'חודש לא סוגרים ת'חודש- היא הולכת לקניון עם מיטל. אז ככה מהון להון דודו שם לה ביד איזה חמש מאות שקל, והיא נוסעת לבאר שבע עם מיטל. ואחרי זה היא מבקשת ממנו שיעברו דירה, מבינים ת'קטע?

אז בשביל לנקות את הנשמה ככה, כמו שאומרים, דודו קפץ למכולת של אזולאי. יש לו ולאזולאי מן קטע כזה ביניהם, שכל פעם שמישהו מבואס- הוא בא לשני, והשני מוציא לו בירה על חשבונו. ובאמת איך שאזולאי קולט אותו הוא אומר לו: וואלה דודו, אני ישר קולט עליך שהתחרבנת היום, לא ככה? ואיך שאזולאי אמר את זה, לדודו נפתח הלב לגמרי והוא אמר לאזולאי שנמאס לו, אבל בקטע העמוק יעני, הוא מרגיש שכולם באים עליו אומרים לו תן לי תן לי ואין לו לתת. והוא גם הוסיף איזה קטע ככה לא ממש אמיתי שאתמול בלילה הוא חלם שמורן אומרת לו שנמאס לה ממנו למה הוא לא קונה להם אייפון. ואזולאי בלי להתבלבל פתח להם דאבל בירה מכבי ושקית פיצוחים, בזמן האחרון לאזולאי אין כל כך לקוחות אז הוא כבר מעביר את ההנהלה של המכולת לבן שלו שיושב כל היום עם האייפון שלו על הכיסא ועושה חשבונות עם קופה אוטומטית שהוא הביא, ואזולאי יושב על הכיסא בחוץ ומעשן. קיצור אז ככה עם הפיצוחים אזולאי שם יד על הכתף של דודו ואומר לו: וואלה דודו, מבחוץ יש לך עור של פיל, אבל מבפנים אתה כמו אגס. מה יהיה איתך, מה. מה קורה. ממצב. יאללה. תתאפס על עצמך. ואז אזולאי הוציא שש-בש (אזולאי מטורף בשש-בש, אולי הכי טוב במרכז המסחרי, אפילו את מקסים מ"הקלסר" הוא פותח) והתחיל לגלגל, ודודו הרגיש שהתנקתה לו הנשמה כמו סמרטוט, כמו שאומרים. וככה מאזולאי דודו הבין שהוא לגמרי אאוט, והוא באמת חשב להיכנס לקטע לגמרי, אבל מורן אמרה לו שהיא שונאת שהוא מדבר כמו איזה אחד מהרחוב, אז הוא ירד מזה.

עוד איזה קטע שדודו קלט שרץ בטירוף בירוחם זה שאנשים, במיוחד בנות, הולכים בלי בגדים ברחוב. לא בלי בגדים לגמרי, כן, זה עדיין לא, אבל כאילו בבגדי ים עם איזה משהו שקוף מעל. ובהתחלה דודו עוד לא קלט שזה הקטע שרץ, אז הוא ככה ראה איזה פרחה שהיתה עם הבגד ים ואמר לה ב'אנה, מה זה את הולכת ככה בלי בגדים, מה את פוסטמה? וההיא בלי להתבלבל סובבה אליו ת'ראש והעיפה לו כאפה לפנים. וואלה אם ניסן לא היה שם ליד אולי הוא היה עף עליה, אבל סבבה, הוא הבין שזה הקטע עכשיו וסתם ת'פה. הבעיה היא שגם מורן התאהבה בקטע הזה, ופתאום היא מתחילה ללבוש כאלה דברים, ולא שדודו חרדי או משהו, אבל וואלה כל כבודת מלך פנימה, לא ככה? כולם רואים את כל החוטים והגוף וזה וואלה לא יפה. לא מתאים. ובדיוק ככה כשדודו חשב את זה, באותו שבוע, הרב בוסקילה דיבר על זה בבית כנסת בערב שבת, ואמר שלבנות ישראל שהולכות לא צנוע מחכים עונשים גדולים בשמים, ושאימותינו הקדושות לא הלכו ככה. ובאמת איך שדודו יצא מהבית כנסת הוא אמר את זה למורן, אבל היא רק הסתכלה עליו ואמרה לו: יאללה, דודו, יאללה, מה קורה?


~
ירוחם-כרמל,
שלהי תמוז תשע"ג



ירוחם סמארטפון פשטות צניעות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לקל וחומר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
א´ אב ה´תשע"ג  
שמע,
לא הפסקתי לצחוק :).
האמת היא שגם אני כתבתי קטע דומה לאחרונה והייתי בטוחה שהוא לא ייצא אמין דווקא כי אני כל כך לא כזו. בסוף יצא מעולה. יענטו, סבבה כזה.

הצלחת להעביר את המחשבות שלו ואת מה קורה לו באופן יומיומי, בכתיבה בהירה וחדה.
הצלחתי לראות אותו: משחק שש-בש עם אזולאי, חוטף כאפה לפנים מההיא ברחוב, נותן 500 ש"ח למיטל וכו'.

מבין ת'קטע?
(לא אמין, אה? תודה )
א´ אב ה´תשע"ג  
ניכרות השפעות מהספר החדש של.... :)
סה"כ התנסות חמודה בַסגנון
אבל "מן הון להון"??? לא לא לא לא נשמה, ביג נו-נו!


התיאורים, כן זה כל כך דרום, וזה בול דימונה גם כן, אגב..
איכשהו השפה-רזה מתלבשת לי יותר על תל אביב מעל ירוחם, והסגנון הזה פה מרגיש לי קצת קולוניאליסטי
(ברור שלא זו הייתה הכוונה וה'ילידות' מורגשת באותנטיות הסיטואציה ובשיחות אבל זה לא מתבטא בקונפליקט הטרנדי הרפלקטיבי הזה שדי זר, בעיניי. גם התמימות שבפיסקה האחרונה לא מונחת הרמטית)
א´ אב ה´תשע"ג  
לקח לי זמן להבין מה כ"כ הפריע לי בסיפור הקודם שלך, זה עזר לי להגדיר.
כשאני מעביר ביקורת בסיפור, אני בד"כ מאד אוהב את הדמות המבוקרת, מימלא כל הסיפור נכתב מהזוית הזו. כדי לאהוב אותו אני מנסה להבין את המורכבות שבו, את המקום בו הוא נמצא, לראות את נקודת האור והקדושה שבו, ומתוך כך לכתוב עליו גם ביקורת. בשני הסיפורים הללו שלך לא מצאתי אהבה לדמויות (אולי אני טועה, אבל כך קראתי), לכן הדמויות כל כך שיטחיות ודלות, לכן הביקורת עושה רושם כל כך מתנשא ולא נעים.
מצטער על הביקורת, מקווה שהובנתי.
א´ אב ה´תשע"ג  
נוטה להסכים על רוני ואברהם. קולונאליסטי רוני כתבה. לי רק ברור שהכותב הוא לא "דודו". דודו הוא האחר שלו, והוא משתמש בו כדי להסביר לנו משהו. מבאס.
א´ אב ה´תשע"ג  
שהשמירה על המשלב מרשימה מאד. לא זיהיתי אף סטיה, וזה קשה.

חוץ מזה זה מתוק. עושה להתגעגע לירוחם.
(השבת! השבת אני שם! סופסוף! סליחה.)

נהינתי.
ב´ אב ה´תשע"ג  
החיים לא פשוטים גם לאנשים כאלו, שלא יודעים להתבטא יפה, אבל בפנים הלב שלהם הוא בו בו בו כזה, גם אם אין לו שפה.

העברת יפה את העיר, האנשים, החום באוויר.
ב´ אב ה´תשע"ג  
לא אמין, ומרגיש לי מתאמץ מידי.
(בבחינת, אם אתה לא יודע לכתוב אותם, אל תכתוב עליהם)
אני עם אברהם, למרות שאני מאמינה לך שאתה כן אוהב את הדמויות, אבל זה לא עובר לקורא.

אבל הצלחת לגרום לי לקרא סיפור שלם באתר, לא קרה כבר מזמן.
ה´ אב ה´תשע"ג  
ה´ אב ה´תשע"ג  
ממש לא. אכן השפעות מקסטל בלום, אבל בעיקר אהבה גדולה לירוחם והתנסות בסגנון כתיבה קליל יותר ולא מחייב, שמח ועליז יותר.
דווקא בא ממקום של אהבה גדולה, לטעמי. חבל שהובן אחרת. אני, בכל אופן, שמח מאד על הסיפור הזה.
תודה על התגובות

~
יוסף
ה´ אב ה´תשע"ג  
בעיני, האהבה בסיפור הזה מורגשת.

(לגבי הסיפור הקודם - שם אני מסכימה עם אברהם. היו חסרות לי אהבה, או אולי חמלה, כלפי הדמויות).
י"ד אב ה´תשע"ג  
יפה לך ההתנסות בסגנון. סחתיין על האומץ, מקווה שהוא יבוא גם לי.

שמירה טובה על המשלב, שליטה לא רעה בדיבור (מזכיר לי קצת מחשבות על המשגיחים).

זה סיפור קטן, אתה יודע. נראה יותר כמו תרגיל כתיבה. גם באורך, גם בהתפחות העלילה וכל היתר. באופן כללי אני בעד למצות את האפשרות ולסחוט את הגז. אבל נראה שהסיפור לא מתיימר ושנח לו בפינה הנחמדה שלו. שזה סבבה והכל, אבל.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד