המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
היי נכונה אל הבוקר / מעט מן האור
בביכורים מאז כ"ד תמוז ה´תשע"ג

"כָּךְ מִתְרַגְלִים יָמֵינוּ לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה,

גַם בְּלִי אַהֲבָה סוֹעֶרֶת, בְּלִי כְּאֵב פּוֹלֵחַ חָזֵה"

(נתן זך)

לְעֵת עַתָּה הָרוּחוֹת שׁוֹכְכוֹת. אֲנַחְנוּ מְנַסִים, בִּכְנָפַיִם רוֹעֲדוֹת,

לִנְחוֹת בְּבִטְחָה. נְשִׁימָה מוּסְדֶּרֶת וּשְׂפָתַיִם קְפוּצוֹת

וּכְבִישַׁת אֲנָחָה. אַתְ חִיוּךְ עָיֵף אֵלַי: מִסְתַבֵּר שֶׁיֵשׁ דְבָרִים שֶׁהֵם תְכֵלֶת

מִבַּעַד לָעֲרְפִילִים, וַאֲנַחְנוּ יָם וְשׁוֹצְפִים וְרוֹגְעִים אֶל הָחוֹף

כְּמוֹ שֶׁרַק גַלִים.

 

לְעִיתִים אֲנַחְנוּ שָׁבִים וּמְגַלִים

אֶת הָעוֹלָם. רָב הַחוֹבֵל אֲחַרֵי מַבָּט מְּכֻוָן

מְּקַפֵּל אֶת הַמִשְׁקֶפֶת, אוֹמֵר שֶׁלֹא הַכֹּל מּוּבָן

וְאֲחַר מִתְהֲרְהֵר. אֲחַר כָּךְ מְּצַמְצֵם אֶת עֵינָיו

וּמְמַלְמֵל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִמְצוֹא אֶת הַדֵרֶךְ כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם

הָאוֹפֶק אֲחֵר

 

*

(כָּךְ הָיָה. אָמַרְתִּי: וַהָרֵי בְּעֶצֶם, לְאֵיפֹה שֶׁלֹּא נַגִּיעַ יֵשׁ מֵעָלֵינוּ

שָׁמַיִם. אַתָּה צוֹדֵק, עָנִיתְ, אֵלָא שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל זֶה לֹא פָּשׁוּט

לְנַוֵּט עִם מַפָּה כָּל כָּךְ קְטַנָּה שֶׁל קְנֵה מִדָּה כָּל כָּךְ גָּדוֹל. הָרוּחַ פָּרְעָה

אֶת סַעֲרוֹתָיִךְ וְשָׁאַלְתְּ, מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁיו. הָיִיתִי עוֹנֶה לָךְ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ

אִילוּלֵי אַתְּ כְּבָר מִזְּמָן לֹא מְקַבֶּלֶת כָּאֵלֶּה תְּשׁוּבוֹת. אָז לִי

זֶה הִרְגִּישׁ קְצָת מְטוּפָּשׁ, אֲבָל אַתְּ רַק נוֹתַרְת שׁוֹתֶקֶת

כְּשֶׁאָמַרְתִּי: כַּנִּרְאֵה לֹא נוֹתָר לָנוּ אֵלָא לְקַווֹת

 

 

וּפִתְאוֹם אָמַרְתְּ: וְאוּלַי זֶה דַּוְקָא הֲכִי פָּשׁוּט.

וְצָרִיךְ רַק לֹא לְפַחֵד,

לְהִסְתַּכֵּל יָשָׁר פְּנִימָה, לֶאֱחֹז חָזָק בַּקְצַווֹת.)

 

וְאוּלַי הָאֹפֶק הוּא הִתְחַדְּשׁוּת כְּמוֹ

הָשֶׁפַע שֶׁלֹּא יִגָּמֵר.

אַתְ הֱיִי נְכוֹנָה אֶל הַבֹּקֶר

 

~

טוֹב, אָז... שֶׁנַתְחִיל לָלֶכֶת?

כֵּן, אֲנִי רוֹאֶה. כַּמָּה אִירוֹנִי.

זֶה יוֹצֵא בְּדִיוּק לְעֵבֶר הַשְׁקִיעָה.

לֹא אִכְפַּת לָנוּ. הִישָּׁאֲרִי רְגוּעָה



דרך

© כל הזכויות ליצירה שמורות למעט מן האור
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז תמוז ה´תשע"ג  
יש כאן דברים לא שלמים, צריך להגיד את זה. (סליחה.) הסוגריים פרוזאיות מאד, לא מספיק ברורות. (ברורות, שבררו אותן. שלקחו את מיטב המילים.) יהיו שיטענו שהסוף מתוק מידי (יהיו שיטענו, ככה מתחילים פסקת מתנגדים בחיבור בפסיכו ), אבל לכוס השוקו שלי הוא התאים בדיוק. (שזה להגיד מתוק מידי במילים אחרות, אבל למי אכפת.)

אז אחרי שסייגתי אני יכולה להגיד את זה שוב: אני אוהבת את זה מאד.
מאד.

למה? כי למרות שהוא על החיים, הוא לא מתיימר. כי יש כאן תובנות נכונות, בעיני. כי החריזה לא מתאמצת, כי יש כמה שנינויות נעימות מאד, וכמה פנינים שפשוט - -

אני מתכוונת, מה אני יכולה להגיד אחרי
אֲחַר כָּךְ מְּצַמְצֵם אֶת עֵינָיו
וּמְמַלְמֵל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִמְצוֹא אֶת הַדֵרֶךְ כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם
הָאוֹפֶק אֲחֵר

נהדר. תודה לך.

רעות.
כ"ז תמוז ה´תשע"ג  
הייתי צריכה לדעת.
כ"ז תמוז ה´תשע"ג  
כלומר, מה שרעות אמרה, על כל חלקיו כולל המפרגנים פחות.
אבל גם השיר. הוא נכון. אולי לא בכולו. ויש מה ללטש. אבל במה שהוא. במי שהוא, אפילו.

הָרוּחַ פָּרְעָה
אֶת סַעֲרוֹתָיִךְ
(כי אני מכורה למשחקי מילים כשהם במקומם.)
כ"ז תמוז ה´תשע"ג  
אני מרגישה שיש שתי רמות איכות לשיר, אבל השיר, בכללותו, נעים, וההתחלה יפהפיה.

כמו גם הכותרת.
נהניתי.
כ"ח תמוז ה´תשע"ג  
מה שרעות אמרה (את צריכה להפסיק להגיב ראשונה ולקחת לכולנו את המילים).

וגם זה:
אֲחַר כָּךְ מְּצַמְצֵם אֶת עֵינָיו
וּמְמַלְמֵל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִמְצוֹא אֶת הַדֵרֶךְ כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם
הָאוֹפֶק אֲחֵר
כ"ח תמוז ה´תשע"ג  
וכאן רק להחמיא.

[ולאחל שתצליח, ותצא מצידה השני של המנהרה. ותגלה שזה לא בדיוק בוקר, ובכלל, לא בדיוק זמן.

מוצ"ש שמח]
כ"ח תמוז ה´תשע"ג  
חברים. איזה כיף איתכם.

מעניין. כשכתבתי אותו התייחסתי אליו בתור שיר בוגר כזה. מפוכח, ריאלי, זהיר. ומסתבר שכשאנשים רואים אותו אז הוא מתוק להם, מה שאומר שאני כנראה נעשה קיטשי להחריד (כמה כאן מגחכים, כאילו פעם לא היית).
והקטע שזה לא כזה אכפת לי. לא יודע, אולי מקום נפשי בריא יותר שאני מגיע אליו, אולי סתם רגרסיה. ובעצם כשאני חושב על זה אז אולי על זה השיר:
זֶה יוֹצֵא בְּדִיוּק לְעֵבֶר הַשְׁקִיעָה.
לֹא אִכְפַּת לָנוּ. הִישָּׁאֲרִי רְגוּעָה

אבל אני שומע מה שאתם אומרים.

(הרהור: לפעמים אני חושב שהשירים הכי שלמים הם אלה שהכי קשה לכתוב. מה החידוש, אתם שואלים. אני מתכוון, האמירות הכי מדוייקות הפכו כבר מזמן לקלישאות. אז מפרקים ומפרטים אותם בשירים, מעמיקים, מחטטים במורכבויות, שואלים את השאלות, רק כדי שנוכל בסוף להגיד את הקלישאות ולהאמין בהם, כלומר, לתת בהן אמון.)
כ"ח תמוז ה´תשע"ג  
זה ממש זמן, אני חושב. יש גם גאולה בעולם *הזה,* אתה מבין.
כ"ט תמוז ה´תשע"ג  
אני אוהבת את זה שהשיר הוא למעשה סיפור שלם, את הסוגריים הפרוזאיות ואת הרוח האופטימית שנושבת מהשיר.

"הָיִיתִי עוֹנֶה לָךְ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ
אִילוּלֵי אַתְּ כְּבָר מִזְּמָן לֹא מְקַבֶּלֶת כָּאֵלֶּה תְּשׁוּבוֹת."

"לֹא אִכְפַּת לָנוּ. הִישָּׁאֲרִי רְגוּעָה".

מדוייק מאוד מאוד.

(ובכלל, הציטוט של נתן זך, "בְּלִי כְּאֵב פּוֹלֵחַ חָזֵה"- הלוואי).

תודה!
כ"ט תמוז ה´תשע"ג  
לגמרי. לא יודע אם מאותן סיבות שלך.


~
יוסף
כ"ט תמוז ה´תשע"ג  
גם אותי קנית עם רב החובל. וגם:
"אַתָּה צוֹדֵק, עָנִיתְ, אֵלָא שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל זֶה לֹא פָּשׁוּט
לְנַוֵּט עִם מַפָּה כָּל כָּךְ קְטַנָּה שֶׁל קְנֵה מִדָּה כָּל כָּךְ גָּדוֹל. "

אבל בחייאת, מה זה "אני שומע את מה שאתם אומרים" מה אתה, ר"מ שיעור א?
כ"ט תמוז ה´תשע"ג  
זה יפה יפה. אני כל כך אוהב תיאורי שיחות רכות כאלה. הרהרת אותי לגמרי. הרצון הפשוט הזה לנווט את ספינת החיים אל חוף מבטחים, שאני מרגיש שהעברת יפה עם כל המוטיבים מהים שטמנת לנו פה.

מאוד אהבתי את זה:
"הָרוּחַ פָּרְעָה אֶת סַעֲרוֹתָיִךְ וְשָׁאַלְתְּ, מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁיו"

וכמובן הבית האחרון. הרגשתי שהחזרת אותנו לקרקע המציאות בכתיבה הדיבורית הזו, כאילו עד עכשיו חלמת. ואני כל כך מסכים, כתבת את זה בתגובה שלך, אבל אני חושב שזה נכון גם לגבי הבית האחרון: יש בקלישאות המון עומק, ומבעד לכל השחיקה יש נקודת אמת. אז אפשר ללכת, גם אם זה יוצא בדיוק לעבר השקיעה, גם אם אלפי סרטי קיטש נחתמו בדיוק כך, כי עדיין יש בזה חן ויופי, וזה כל כך נכון.

באמת תודה,
דויד.
כ"ט תמוז ה´תשע"ג  
על הרבה מהשירים שלך אני מרגישה שאפשר להצביע ולומר, הנה שיר דרך! וזה כ"כ יפה בעיניי! היכולת הזו להיות בדרך, ממש בתוכה, ולכתוב אותה כך.
והסוגריים, הסוגריים קנו אותי.
א´ אב ה´תשע"ג  
ולא קיטשי לטעמי.
השיר הזה מאד רגוע ומרגיע. בהחלט מצאתי בו חזרה בוגרת יותר לחוף מבטחים. ותכל'ס, מה זה משנה- קיטש, קלישאה, אם האור שלך נמצא שם זה מקסים וזהו, לטעמי.
הרבה פנינים יפות. אהבתי כל מיני, בין השאר את רב החובל.
מסכים על ההידוקים שיכולת להוסיף, אבל נו שוין.

תודה לך.
י"א אב ה´תשע"ג  
שיר יפה מאוד.
יש בו איזה בגרות נעימה, שמבינה את המורכבות של החיים, ופשוט חייה בשלווה.
בנוסף השיר מלא בקטיעות ופסיחות, דבר שמראה לדעתי על התלישות הזאת של האהבה אך בבית האחרון השורות מאוד ברורות, כי הנה, הגיעה המנוחה הנובעת מההפנמה הבוגרת של האהבה.
י"א אב ה´תשע"ג  
את הפרשנות הזאת, על אף שלא כיוונתי אליה במודע (ויש לי מה לומר על איך ולמה אני מפסח).

ושוב תודה לכולכם.
י"א אב ה´תשע"ג  
השם של השיר הזה נח בי מאז שראיתי שזה התפרסם. שלווה מבורכת כזו שמבטיחה שיהיה בסדר, יהיה בסדר, רק תהיי נכונה, רק תרפי ותני לזה לבוא, ויבוא בוקר.
ותודה על זה.
י"ב אב ה´תשע"ג  
רק שאצלי זה כמו שזה בשיר, את היי נכונה אל הבוקר. משהו במילה הכאילו לא מוסיפה הזו.

(וזה יושב ליד
"יָבוֹא בֹּקֶר טָלוּל טָלוּל
יָבוֹא בָּלוּל, יָבוֹא גָּלוּל
יָבוֹא יָרוֹק צָלוּל.")
כ"ט אדר ה´תשע"ה  
כל הזמן. הייתי כאן.
הגמד שרצה שתחזור. שתהיה לו מעט מן האור.
שביקש את השירים שכבר אינם כאן
לשמור. אני כל הזמן, מילים שהפכו בי שחור ללבן. כל הזמן,
אתה.
[ומה שדרוש כדי לקבל החלטה.
בקצה האופק יש דרך שקטה]
י"א אייר ה´תשע"ה  
והכי מעולה-
'הייתי עונה לך שאנני יודע אילולא את מזמן לא מקבלת כאלה תשובות'
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד