המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
עם שחר [להמריא] / קל וחומר
בביכורים מאז י"ח סיון ה´תשע"ג



הַלֹּא יֵאַמֵן פָּשׁוּט יֶשְׁנוֹ וְהוּא
מִשְׂתָּרֵעַ מַמָּשׁ לְפָנַי עַד לַמֶּרְחָק
שֶׁהָעַיִן הוֹלֶכֶת אֵלָיו לָגַעַת בּוֹ
וְהוּא דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים
ישראל אלירז הלא יאמן פשוט ישנו
~

לישראל אלירז, פנחס שדה וס. יזהר על הכלים,
ל'רעותא' על האמון והיופי,
לירוחם על המדבר והשקט,
למבוע המבועין על החיים


באופק התחילה להתרקע לבנונית של ערש בוקר, רמזים של התפקחות בכתום עז וסגלגל מתגוון מלטפים עיגולי שחור שעוד התעקשו להישאר. שחר עייפה, אבל זו אחת השעות האלו שההתפעמות מצליחה להקהות את העייפות שמתנחשלת בךְ מהחזה דרך פיהוק גדול, ועד קצות השיער הזהוב המוכתם בנגיעות פחם מאצבעות מושחרות, נע חלושות ברוח הקלה והמקפיאה של הבוקר. היא מביטה לעבר תומר שעוד שוכב מכווץ, רגליו הארוכות מקופלות בלחץ בתוך שק השינה הירקרק, ראשו המקריח מבצבץ בקצה, מבט כמעט מיוסר על פניו, ישן.
היא קמה ופוסעת לאט, יחפה על החצץ הדוקרני שעתה הוא לה מן עיסוי מיוחד לכפות רגליה הלאות, נחמה קטנה בתוך המסע הכמעט מפרך הזה, ואפשר אפילו לדבר על מים, אולי על איזו מאגמה תת קרקעית המלטפת נימים דקים מהעקב דרך כל הקשת הפלטפוסית, לפצפץ עם הבוהן את האבנים הקטנטנות, הגב משתחרר מכל תפוסה וכל שריר שמתפוקק מבַשֵֹר איזו גניחה לאוויר המקפיא והנהדר הזה כמוהו יכול לתת רק המדבר בשעות האלו, ובכלל הגוף בורח לשלוֹ וכמעט אי אפשר לתת לו לעצמו אלא חייבים לתמלל הכל אל התחושה שמה שמתחולל בגוף כביר מכדי שנעבור עליו ככה רק בגלל שבוקר ותומר שבינתיים מתעורר ודווקא מחייך וזה באמת נפלא, שני שועלים קטנים מלהיות שועלים ממש במרחק של כמה צעדים בודקים אפשרות לנשנש מתפוחי האדמה השרופים שנשארו מאמש ותומר חוזר לישון,
מהתיק שלו מבצבצת שקית התפילין בכחול צהוב מתערבל והיא מתמכרת למגע הקטיפה, בסוף זה תמיד קטיפה ורחש האבזם מתמזג עם רחשי הבוקר האלה שבטח נשמעים אותו דבר בכל מקום, ושונים כל כך, דרור טועה עורב סיקסק ועוף נוסף לא מזוהה יחד עם הצינה שעושה עכשיו משהו שמשתלב בדיוק עם התכלית של המסע הזה, ואולי המילים מסע ותכלית מתארות כאן מעט מידי מההתרחשות הרחבה הזאת שתמיד עוברת לידנו בלי להיות עֵרִים לָאָפֵל, לַמתעורר, לַמתממש בכל זה, ודווקא כפות הרגליים העירומות שנחתכות עכשיו מאבן צור טועה מעניקות משהו מזה ומשום מה הסידור נמשך אל האצבעות, והיא לוקחת בקבוק מלוכלך של נסטי עם פתח רחב ונוטלת איתו את הידיים, המודה אני משתפך מאליו ואפשר לתת לעיניים אפילו להיעצם כמעט אין משהו טבעי ונכון יותר מזה עכשיו וחייבת לפגוש מתישהו את האנשים הגדולים שכתבו את זה, לדעת מאיפה נבנה הדיוק הלא יאמן הזה, וממש ככה, כל זמן שהנשמה בקרבי מודַה אני לפניך וברוך שעשני כרצונו, וזה מאיר עכשיו כל אות ואות, והזכות לתת חיים, לגעת באותה עדינות, והכנות הזאת שבוקעת כל מה, פוקח עיוורים ומתיר אסורים, שרוקע הארץ על המים ואין דבר חודר יותר מאותו סדר בתוך המים, בן זומא אמר שאין בין מים העליונים לתחתונים אפילו טפח וזה באמת ברור עכשיו לחלוטין, שקוף שכזה, אולי עין ענבר או מושלמות עיגול שמדגדגת בקצה האצבעות הלופתות את הכריכה האדומה של הסידור, ומֵאי שם מתגבע איזה רצון של אחר הדברים האלה והאלוקים ניסה את אברהם, ושהעולם, שהעולם ישב פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה, ונשובה אליכם אחר כך, אל תדאגו ואל תשלחו ידכם אל הנער, עתה ידעתי ואותה ידיעה מציפה עכשיו תנועה של חיים שמחליקים מעלה ולולא שהיה איזה פחד מהאותיות האלה אפשר היה לומר אפילו נשמה, אבל נדמה שזה מוקדם מידי---
והדפים נהפכים מאליהם, ישמחו השמים ותגל הארץ והיא נותנת לשמחה הזאת להתנחש בה גם בפשטות שמחה ובחיוך מבעד לכל, מתי בכלל היא הצליחה לומר פסוקי דזמרא, שנים אולי, ברוך א-דוניי אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם, תומר משפשף עיניים איפשהו במרחק של מיליון קילומטר ממנה, המלך יעננו ביום קראנו, והיא מדמיינת או שזו באמת דִמְעה, אותה טיפה של טוּב שנושרת עכשיו אל האדמה הכמהה והמשתברת הזאת, ובין זה לַעכשיו הברוך שאמר קורע את חדרי הלב עד שהגוף כבר לא יכול להכיל וכמה אפשר, וריקוד אי אפשר לקרוא לזה אולי אבל בכי בהחלט כן וזה מה שמתגשם עכשיו ואולי תנועה, תנועה זה מה שכעת, ותנועת חיים אפילו, וזה לאט לאט כמו ואלס של שופן שבונה עצמו בגלים שלא, והידיעה שבֶּאמֶת הגוף הזאת יש גם בריאות, בריאות אמיתית, וכל זה מתפרץ אל יהי כבוד א-דוניי לעולם, ישמח א-דוניי במעשיו, ומלאוּת של חיים מתבעבעת בהכל, ישמח, ישמח א-דוניי במעשיו, ובי, יהי שם א-דוניי מבורך מעתה ועד העולם, וכל הברה מתעבה ומתגלגלת על הלשון כאילו היא טובעת, תובעת חיים, מרחבים אולי, ממזרח שמש עד מבואו שהתחיל כבר להצטבע עכשיו והיא כמעט מפחדת להסתכל, מפחדת מגבול השפע והנגוהות, והדמעות האלה שלא מפסיקות כל העת לא מקלות על הלב המאיים להתפקע ובכל זאת זהרורי צהוב ואדום מהסס ומתכתי שמתקבעים בתחתית קו האופק מעוררים את הדברים המרחפים האלה של הבוקר, האפור המתעתע שעכשיו דווקא מוסיף חיוּת בלא יאמן הזה שפשוט ישנו, וככה----
והאני דורש עכשיו לנבוע מאליו, לנבוע עד אינסוף, המילים המכווינות מלטפות כל נים ונים, הללי נפשי את א-דוניי, אזמרה לאלוהי בעודי, ופתאום קופץ פסוק אחר לגמרי מניץ את עצמו ובכל זאת לומר אותו בקול, אל תראוני שאני שחרחורת, אל תראוני, ששזפתני השמש, ולמרות, והנה, ולצאת מהכל, מהבכי הזה עצמו, מכיסי המעשים, מהתבוססות כתמי השמש, מהקשיים המתפתלים בזוגיות המתעתעת הזאת, אולי אפילו מהמסע הזה שכל כך רוצה להתמצק לְשלום על כל מה שזה, והשועלים שנעלמו פתאום מסבים את הלב אל המרחב שמסביב שנדמה כצוחק על המחשבה העלובה הזאת של להכיל משהו מהיופי הזה, של לקלוט משהו, והרי העושר הזה כל כך, ואי אפשר באמת, אבל היא יודעת שברעותא דליבא איהו תפיס, וכן,
הרופא לשבורי לב, מחבש לעצבותם, ושוב המילים, ומה קרה לך שחר וממתי את, אבל למרות זאת הללו את א-דוניי מן השמים, וכל זה כמעט ללא קול ויותר מאשר לא להעיר את תומר יש תחושה מוזרה של לא להעיר את העולם יותר ממה שהוא והקצב העדין הזה שפשוט אסור והדמעות שממשיכות לנהור אל היהי כבוד, מרמץ המדורה הגוועת ועד עוף השמים, הללוהו בקהל עם, ואהה, ברוך א-דוניי לעולם אמן ואמן, מעולם ועד עולם, ותחושה מפליאה שבעצם האלוהים הזה הוא הצבעים המתארעים בכֹה, שבך ניתוזי העננים שמתחיל, המילים שמסרבות להפסיק לנבוע וגם, גם התפילין השחורות האלו שיוצאות מאליהן מנרתיקן אל הברכה ומלך העולם, ההידוק הגברי אל הקיבורת הנחשפת לקרירות הבוקר וכמו אוצר של אנרגיה משתפך אל תוך הזרוע ומי היה מאמין, של ראש היא לא מעזה רק מנשקת ומחזירה, בורא כל הנשמות ריבון כל המעשים, הבוחר בשירי זמרה, ותעזור לי אלוהים תעזור לי, אם לא זה אז מה, איפה אם לא מכאן אם לא מהאני הזה שנפער פה מולך בלי, מול הבורא חושך יוצר הכל המאיר לארץ ולדרים, תאיר עלי ברחמים גם, למה בדין, למה ברמזי מוות וחריקות, למה בשחר מה קורה לךְ, למה לא בזהרי חמה---

ומשהו מתנקה ומנקה בכל זה, כל אות מטאטא, כל פסוק מתרָצֵן אל הטוּב הזה של המחדש בטובו בכל יום, ואיך אפשר לומר את זה כל בוקר בלי למשש, בלי לבכות גם את זה, ולחזור אֵלַי אבא למצוא אותך שם איתי ודווקא שם, היא מורידה את התפילין ושמע ישראל, השקט המוחלט סביב לבד מרחש מקמוקי החום האחרונים מַשלֶה כעין קיפאון של זמן שמתאים עצמו מאליו אל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכמעט בלי לשים לב היא עומדת ובִמקום מילים יוצאות לה הברות וגוף, ופתאום כל המילים האלה כבלתי אפשריות כגבול הבעה בלתי מוסבר ובכל זאת זה חוזר אל שמע קולינו א-דוניי אלוהינו, וחוס, ורחם עלינו, וקבל ברחמים את הרצון ואת תפילתנו ואת תחינת הרגע העולה ומִטלטלת, ולגחון אל העכשיו, וללטוף אותו, וצדקה וברכה ורחמים, וחיים, וכמו עדיי יופי מתבזקים בעלי הכותרת של העולם ולהותיר בהם משהו מזה ואולי אפילו לתת לחיים להתחולל מעצמם, לקרות בתוכי, לאותו שלום ולשוועה ו
הדמעות הנעצרות מסמנות לה כמן תמירוּת של שלמות, בכי עמוק יותר, ובתוככי הנמצאות עוטה הנפש כמן תקווה של שחר, אולי ידיעה שמשֹתרעת, וההמיה המתנגהת מחוללת איתה     מ   ע   ל   ה

~
סיוון תשע"ג,
ירוחם



תפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לקל וחומר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ה סיון ה´תשע"ג  
של ההדרגתיות. רואים שזה נכתב מתוך פרץ מוזה.

הסינרגיה טובה מאוד, אגב, גם עם הקטע הקודם.

בהקשר זה, אגב, יש לציין שאני חושב שזה ראוי להיסווג כקטע (מומלץ), ולא כפרוזה. (וכנ"ל בעצם גם לגבי הקודם. אבל הוא היה יותר גבולי)
ד´ תמוז ה´תשע"ג  
[הייתי צריכה פינה שקטה ומקום כדי לקרוא, מחילה על הזמן]

אתה ממציא מילים וממליך אותן ועושה מהן עטרות לעברית, ותשבחות לה' יתברך.
מה שאני מנסה לומר זה
אוף,
אין לי מילים.
מחומש אחד.
נפש יפה שכמוך.

[רק שזה לא ממש פרוזה, כן?]
ח´ תמוז ה´תשע"ג  
וכמו שכתבתי לך פעם שעברה - גם אחוזת טירוף. זה מסחרר ושואב.
ואיזו תפילה אמיתית חצבת לנו כאן.

אני אוהב את הסגנון הזה שלך, הזרם המתנחשל הזה, ובכל זאת הייתי מציע לך להתנסות בצורות כתיבה שונות. להרפות. לנשום. לתאר. או להחליף משלב, להחליף שפה, להחליף הכל. לפרוץ את הגבולות של עצמך (אלו משפטים שאני אומר גם לעצמי). זה פותח לדברים חדשים.



י"ג תמוז ה´תשע"ג  
חזרתי לכאן, כדי לחות את השינוי.
התהליך פה מדהים, והכתיבה שלך את שחר הנשית מדהימה בדיוק שלה.

עז
י´ אייר ה´תשע"ה  
איך זה נוגע עמוק ומטלטל.
תודה
ג´ אדר א´ ה´תשע"ט  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד