בנושא
בכרם
חדשות
 
ערב אביב שלו / לפיד בוער
בביכורים מאז י"ג סיון ה´תשע"ג

שלושה ילדים עם הראש מעל הפח,
מביטים על נמלת מספריים,
אנחנו כבר סיימנו להתרגש ממה שיש לעולם להציע
כשהוא בערב אביב שלו,
כשהוא נוסע במסלולים הקבועים שלו, המוכרים,
ישחקו הילדים
לפנינו.

אנחנו מתרגשים כשמעונן,
כשהרוח נושבת,
כשסוער,
אנחנו מתעוררים מסטייה קטנה במסלול
לא מנמלת מספריים בתוך פח רחוב מסריח.
שלושה ילדים עם הראש מעל הפח,
כל אחד תפס את הפינה שלו,
הפח עגול,
ואמא אומרת לבן שנו גרבג',
דה גרבג' איז פליטי
אנד דיסקאסטינג
אבל הנמלה נורא מרגשת
והאמא נותרת מוחה.
והילדים לפנינו
רואים את הזבל
מוגנים.

ויש גם אבא בספסל שיושב ותוהה
מה זו נמלת מספריים
ומתי היו ימים שבהם הוא ראה אותן,
דוּדות היה שמן,
מה שמלמדים אותך זה המסלול שמנו אתה מתחיל לנסוע,
זה קנה המידה של מה ירגש אותך
ומה לא.

שלושה ילדים כבר לא
עם הפנים אל הזבל,
יש רובה מים וכדור צהוב ועץ לטפס ועוגיות לאכול וחבל לקפץ
ויש אבא מתרגש
ואביב.





© כל הזכויות ליצירה שמורות ללפיד בוער
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ב´ אלול ה´תשע"ג  
הייתי בטוחה שהגבתי לך כאן. כנראה בסוף התקשיתי להתנסח...
כי, תקשיב, בשיר הזה יש המון קסם, בתמונה שהוא פותח, בשרטוט של סיטואציה. אני נשאבת למקום ולזמן.
אבל מצד שני- משהו בניסוח מסורבל, ולרגעים ארוכים מסתרבל עוד יותר ככה שהוא קצת דוחק את הקסם. מקומות שבהם אתה משנה משלב, עובר לשפה תיאורית יבשה או סתם מתנסח ממש באירוך, שעריכה ועיבוד שלהם היו עושים כל כך טוב לשיר.

והסוף, הסוף נפלא.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד