בְּבֵית הַכְּנֵסֶת שֶׁל יַלְדוּתִי

עָבַרְתִּי מִזְּמָן אֶת גּוֹבָה הַסַּפְסָלִים

יָדִי אֵינָהּ נִבְלָעָתְּ בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִי

לֹא מְחָזְּרִים אַחֲרָי לְאַנְעִים זְמִירוֹת

וַאֲנִי אֵינִי מְחַזֵּר אַחֲרֵי מַתַּת סֻכָּרְיוֹת

בְּבֵית הַכְּנֵסֶת שֶׁל יַלְדוּתִי

רַבִּים הַמְּקוֹמוֹת הָרֵקִים

שְׁמוֹת יוֹשֶׁבֵיהֶם

מְנַצְנְצִים בְּאוֹר אֲדַמְדַּם מְהַקִּיר

וְאֵלֶּה שֶנוֹתְרוּ הִלְבִּין שֵׂעָרָם

הַחַזָּן עוֹדֶנּוּ

הַגַּבָּאי אֵינוֹ

מַגִּיד הַשִּׁעוּר עִם מְלַוֶּה

וְאֵיפֹה הָאִישׁ שֶׁל הַסֻּכָּרְיוֹת, וְהַצֹּעֵק, וְהַמְּחַיֵּך?

בְּבֵית הַכְּנֵסֶת שֶׁל יַלְדוּתִי

אֲנִי מְחָפֵּשׂ סִדּוּרִים יְשָׁנִים

הָהֵם שֶהִתְפַּלַּלְתִּי בָּהֶם בְּאוֹתָם הַיָּמִים

אוּלַי אַצְלִיחַ לְהֵאָחֵז בִּקְצֵה תְּפִילָּה יְשָׁנָה

בִּתְמִימוּת הַלֵּב, בָּהִתְרַגְּשׁוּת, בָּדְּבֵקוּת, בַּאַהֲבָה,

אוּלַי אֶמְצַע מַשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי מְרַחֵף בַּחֲלַל

אוּלַי עוֹד נִמְצֵאת שָׁם הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה

הָרָצוֹן לִשְׁמוֹעַ קוֹל נְבוּאָה.

מחר אחזור לשגרת יומי

ושוב אתפלל בבית הכנסת של ילדותו של בני.