בנושא
בכרם
חדשות
 
חיוך עם מסגרת אדומה / שחוק
בביכורים מאז כ"ה אייר ה´תשע"ג

חיוך. לחשת לי שאתה אוהב אותי וזה כל מה שהשארת לי. חיוך. עם מסגרת אדומה. ועכשיו, שתדע לך, יש לי מחסום. לא כמו עוד אחד ממחסומי הכתיבה שיש לך. עליהם אפשר להתגבר. אמרתי לך - זה בסך הכל מחסור ברגש. רגש אפשר לעורר. אבל לי יש מחסום בציור וכן, זה בהחלט באשמתך. אני כבר לא יכולה לצייר אותך. וגם לא אותי ובטח לא את אחותך, גיסתי-לעתיד-לשעבר שאמרה לי להרגע.

הנה. נרגעתי. אני כבר לא צורחת בלילה כמו ריקי המשוגעת, כבר לא קורעת בדים מלוכלכים בצבע כדי ליצור עולם שחור-לבן, כבר לא נזכרת בך עוזב את המציאות ועובר לבד הלבן. כבר לא. הנה. שותקת.

וצורחת. אהההההההההההההההההההההה. אני כל כך שונאת אותך. אני לא משוגעת. אבל הבטחות צריך לקיים. הבטחת לי את השמיים. עכשיו אתה באדמה. ומה איתי?! לא יכולת לקחת אותי איתך לשם?! שוב אתה לא חושב לפני שאתה עושה?! מה אני אעשה פה לבד בעולם?! בודדת. גלמודה. אלמנה. ואף פעם לא הייתה נשואה. אני לא אוהבת אותך. לא אוהבת אותך. לא אוהבת אותך. שונאת אותך. אותי. אותנו. שאף פעם לא היה.

נהגת לקרוא לי ארוסתי. אני השתמשתי בבעלי-לעתיד. עכשיו אני מבינה את ההבדל. צדקת. אבל זה כבר לא משנה. בטח תאמר לא בוכים על חלב שנשפך. לא בוכים?! אז של מי הדמעות האלה שמטפטפות על הרצפה? בטח לא שלך. אתה כבר לא בוכה. עכשיו אני צריכה לבכות בשביל שנינו. שנינו! מצחיקה המילה הזאת. אבסורדית. שנינו. השארת אותי לבד ואני שנינו. שנינו. שנינו. שנינו. והנה גם על פניי עולה לו חיוך. עם מסגרת אדומה.



ציור

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשחוק
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ה אייר ה´תשע"ג  
הייתי ממליץ להאריך, ליצור סיפור עם יריעה יותר רחבה.
כי יש פוטנציאל. אבל מעבר לכאב נקודתי, זה לא ממש מתרומם לכדי "פרוזה". אבל אני לא בטוח, זה לא חד משמעי כאן.
תודה.
ד´ סיון ה´תשע"ג  
בעקבות המלצתך- שיניתי לקטע. שכחתי שיש אפשרות כזאת...

תודה רבה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד