בנושא
בכרם
חדשות
 
מחסום כתיבה / -אור-
בביכורים מאז י"ד אייר ה´תשע"ג

 

אִם תַּפְסִיק לְשׂוֹרֵר, אוּלַי לְרֶגַע תִּשְׁמַע: שִׁירַת
הַבָּנָאלִי. אָמַרְתִּי אֶת זֶה, כֵּן, הַמִּלָּה
הַמַּפְחִידָה הַזּוֹ שֶׁמְּבִיאָה לְךָ אֶת
כָּל הַשָּׁחֹר הַזֶּה שֶׁמְּטַפֵּס וְאֶת כָּל הַ
(בִּטּוּיִים שֶׁל מְשׁוֹרֲרִים)
עוֹשָׂה אֶת הַמִּלִּים שֶׁלְּךָ
רֵיקוֹת.
אַחַת שְׁתַּיִם שְׁלֹשׁ, תּוֹפֶסֶת אוֹתְךָ
בְּאֶמְצַע מִשְׂחָק תּוֹפֶסֶת, אַתָּה
מְשַׂחֵק עִם הַמִּלִּיםהָאֵלּוּשֶׁהִמְצֵאתָ
בּוֹרֵחַ מִמַּגָּע עִם הַיֵּשׁוּת.

הִנֵּה שׁוּרָה רְגִילָה לְגַמְרֵי.
אַתָּה לֹא קוֹלֵט. מִצְטַעֵר
שֶׁהִפְרַעְתִּי לְךָ לְדַבֵּר, לְנַכֵס
אֶת הָעוֹלָם לְמִּלִּים
מִשֶׁלְּךָ, הַכֹּל חַיָּב לִהְיוֹת שֶׁלְּךָ
(הַכֹּל? חַיָּב? שֶׁלְּךָ? לִהְיוֹת.)
אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, הָלוֹ,
הוּא אָפֹר גַם, בְּתַכְלִית
הַפְּשִׁיטוּת, כַּמָּה בַּרְבָּרִי כַּמָּה
בָּרִיא

 *

אֵיךְ זֶה שֶׁהַמִּלִּים נֶעֱלָמוֹת לְךָ, אַתָּה
בְּמַחְסוֹם כְּתִיבָה. בְּעֵבְרוֹ הַשֵּׁנִי
אַתָּה רוֹאֶה שָׁם מְ טֻ שְׁ טָ שׁ
אֶת הַחַיִּים, אֵיך הֵם
חוֹמְקִים מִשִׁכְתּוּבִים מִשִּׁחְזוּרִים
(פַּעַם אַחַת לֹא הִסְפִּיקָה?)
שְׁהֵם אָדוֹן לְךָ וְאַתָּה תִּדֹּם לָהֶם.
הֵבֵאתָ אֶת הָאִשּׁוּרִים? אַתָּה
מֻזְמָן לָגֶשֶׁת, אֲדוֹנִי, בְּלִי מִלִּים.



אסקפיזם פשטות שירה

© כל הזכויות ליצירה שמורות ל-אור-
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ אייר ה´תשע"ג  
אתה מתעלה על עצמך מפעם לפעם.
זה טוב. ואני צריך עוד לחזור לזה ולהבין עוד.
כ"א אייר ה´תשע"ג  
כך שאני קצת משוחדת לרעה (לאיודעת, נראה לי קצת מתנשא לכתוב על כתיבה. כמו לצייר את עצמך מצייר, כאילו אין מראות יפים יותר).

כמובן, הרבה הזדהות.
אבל השיר הזה היה בעיקר קשה לי. גם הארספואטיות. גם הארסיות. כאילו יש כאן המון שנאה שהתפרצה, וקצת קשה לי (איך קרא לזה פעם רטט?) שהיא מניחה לי יד על הכתף.
גם כל מיני דברים היו מבולבלים לי בניסוח. נניח אִם תַּפְסִיק לְשׂוֹרֵר, אוּלַי לְרֶגַע תִּשְׁמַע צ"ל אם תפסיק לרגע לשורר, אולי תשמע (לדעתי). ועוד כל מיני דברים שקשה לי להניח עליהם את האצבע אבל קצת הרחיקו אותי. מי אפור גם? למה לא ללחוץ על הרווח בין הַמִּלִּיםהָאֵלּוּשֶׁהִמְצֵאתָ? פעם אחת של מה לא הספיקה?
אבל אני מניחה שהבעיה אצלי.

(סליחה על הביקורת, היא התכוונה להיות בונה. )

*

הִנֵּה שׁוּרָה רְגִילָה לְגַמְרֵי
נפלא, נפלא.

וכמובן, הסוף. מה יש להגיד אחרי
שְׁהֵם אָדוֹן לְךָ וְאַתָּה תִּדֹּם לָהֶם.
הֵבֵאתָ אֶת הָאִשּׁוּרִים? אַתָּה
מֻזְמָן לָגֶשֶׁת, אֲדוֹנִי, בְּלִי מִלִּים.
מדוייק מאד. מאד.

פעם תמיד ליאון אמר על הפייסבוק "פעם אנשים היו חווים דברים. היום הם מדווחים עליהם." מרגישה לפעמים שלהיות משורר (וונאבי) זה קצת דומה.
כתבת את זה ממש טוב.

אה, ואם היה לי אומץ, הייתי מעלה את השיר הזה בלי ניקוד. ננה בננה שכזה.

תודה לך.
כ"ב אייר ה´תשע"ג  
איזה יופי איך שאתה מבטא את עצמך.

(אני אוהבת את זה שכשקוראים את השיר הזה מרגישים.. לא יודעת איך להסביר. זה כמו בריקוד- שיש הנפות מתוך קפיצה, ויש הנפות שמגיעות לאט לאט. הן הכי קשות, אלו שמגיעות לאט. הן מצריכות שליטה בכל הגוף.

אז ככה זה הרגיש. כאילו השיר הזה בשליטה. ואני אוהבת את זה שלמרות שהוא לא נורה אל הדף, הוא טוב. והפסיחות טובות, ובכלל המשפטים טובים.)

תודה!
כ"ב אייר ה´תשע"ג  
תודה רבה לכולכם, באופן כללי.
ובפרטות- מעט מן האור- תודה. וגם על מילים אחרות שכתבת בהזדמנויות אחרות.

ריח ורדים שדהה- תודה על הביקורת, אני שמח בזה. כשחשבתי אם יש סתירה בלכתוב שיר על תופעה, שבעיני, פסולה בשירה, הבנתי שאין כאן משהו נגד שירה, ויש כאן מסר יחסית ממוקד. ולכן אני גם לא רואה בזה ארספואטיקה, אלא התייחסות לתופעה מאוד מסוימת של שירה שמתנתקת מהמציאות, נבהלת מפשטות, מנסה לשחזר חיים. חיצונית אליהם.
כתבת שחשת שיש כאן שנאה. אני מקווה שאין כאן שנאה, אלא כאב ואמירה נוקבת, בהחלט. "המליםהאלושהמצאת" הם מילים שמשורר ממציא, לפעמים על ידי האפקט של אי-יצירת רווח במילים, שלפעמים האפקט הזה מרגיש לי שהוא מבטא מין בריחה מהמציאות, כאילו לא טוב במילים הרגילות.
ותודה על השאר שכתבת.

אלף ושיר- היה לי מיוחד לקרוא את התיאור הזה. דוןקא התיאור החיצוני מאחרים על עצמי
מאוד מעניין ומוסיף. אז תודה רבה לך.

|מהרהר לעצמי אם העיקר הועבר, אם יש זעקה שנשמעה. לא מצפה לתשובה|
כ"ג אייר ה´תשע"ג  
מי אני שאגיד, אבל מורגש לי שהשיר הזה בנוי היטב.
אולי הייתי משנה אי-אילו שינויים קלים, כגון:
אַחַת שְׁתַּיִם שְׁלֹשׁ, תּוֹפֶסֶת
אוֹתְךָ בְּאֶמְצַע מִשְׂחָק, אַתָּה

(פעמיים תופסת הרגיש לי טו מאצ')
ואלי זו רק אני.
הסוף סוגר אותו מקסים, מעין סיכום של כללי של מה שניתחת ופרטת עד אליו.
נהנתי, תודה!
אל תפסיק לשורר!!
כ"ח אייר ה´תשע"ג  
מקסים, נוקב.
מזדהה עם כל מה שנאמר מעלי...

הַמִּלִּיםהָאֵלּוּשֶׁהִמְצֵאתָ
וכמובן, הבית האחרון.

משה :)

כ"ו תמוז ה´תשע"ד  
איזה יופי אתה כותב.
תודה איש :)
כ"ו תמוז ה´תשע"ד  
אירוני משהו.

והמצלולים שלך נהדרים.
כ"ט תמוז ה´תשע"ד  
ח´ כסליו ה´תשע"ה  
בטוח כאן לגבי כל שורה ושורה, אבל זה יהיה מידי אירוני אם אתן לשיר כזה ביקורת על השורות בו...
הבית האחרון מאוד מדויק, אני מאוד אוהב את הפרודיה שבשירה שלך, אני חושב שאתה כותב אותה מעולה, ויהיה עוד יותר טוב אם לא תחשוש להשחיז עוד את העט. אני הולך עם השיר הזה, הוא העלה אצלי את התופעות הללו מהתת מודע, זה נתן לי צורה להתמודד. (גם ההוא על הפוסט) תודה!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד