תלויה בין אוויר לשמים
לא סגורה על מה שקרה.
משכשכת רגליים במים,
בלב יש לה תחושה רעה

מליון עלי כותרת מפוזרים
מליון עלים שמהעץ נושרים
מליון אנשים ששותקים לעולם -
מליון אנשים שלא ישמיעו את קולם.

היא יודעת שכבר אין שום תקווה
אין סיכוי, אין אהבה.
מחייכת עוד חיוך גדול -
בין שמים וארץ מתחילה ליפול

מליון עלי כותרת פזורים,
מליון אנשים שכבר בקברים 
מליון שלבים בסולם -
חיוך שדהה לעולם

מחייכת אל עצמה חיוך
כמעט בוכה, שקטה.
מספרת בשקט על דם לבה השפוך,
דם לבה, שפוך.

מליון עלי כותרת מפוזרים
היא לא יודעת איפה היא נמצאת
מליון פרחים רמוסים
מליון עלים שמתפזרים ברחוב

כבר לא אתנו, היא עכשיו בין הפרחים
שוכבת שם מעכשיו לעולמים.
מחייכת לכולם,
שם בין השיש לפרחים.