בנושא
בכרם
חדשות
 
העומד ליד החלון / aiziq
בביכורים מאז י"ב ניסן ה´תשע"ג

  

הוּא תָּמִיד אֶחָד

לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם

לְעוֹד שְׁלוֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בַּחֶדֶר

וּבְדֶרֶךְ כְּלָל גַּלוּל עָלָיו תְּרִיס

וּבְדֶרֶךְ כְּלָל- וִילוֹן.

אֶלֶף זְרִיחוֹת נִגָּפוֹת לְפָנָיו

מֻבָסוֹת כִּשְׁקִיעוֹת

בְּשׁוֹך קְרַב הַיּוֹם.

 

לִפְעָמִים אָבִיב

וּקְנוֹקָנוֹת שֶׁל נִיחוֹחַ

שְׁלוּחוֹת עַד אֵלָיו

לְצַפּוֹת בְּשִׂמְחָה

אֶת כְּפוֹר הַזְּגוּגִיּוֹת-

אַךְ הֵן נוֹשְׁרוֹת מִּפָּנָיו

מַחְלִיקוֹת שְׁמוּטוֹת אֲחִיזָה

כְּדִּמְעוֹת סְתָו מִתְאַבְּדוֹת.

 

לִפְעָמִים הוּא חוֹלֵם עַכָּבִישׁ קָטָן

טוֹוֶה לוֹ בַּיִת, אוֹ אַפּוֹן מְנֻמָּשׁ

נִצְמָד לוֹ כַּךְ פִּתְאוֹם

וְאָז כְּמוֹ אֲחָזוֹ רַעַם עַל קוֹלִי

הוּא מֵקִּיץ נּרְעָד – הוּא תָּמִיד אֶחָד

לַמְרוֹת שֶׁיֵּש מָקוֹם.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לaiziq
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ג ניסן ה´תשע"ג  
וסתוי, למרות שעכשיו אביב.
י"ג ניסן ה´תשע"ג  
בהחלט תעלומתי כמו שאוליב אמרה. החלק האחרון נהדר! שיר מקסים בעיני.. תודה לך!
י"ג ניסן ה´תשע"ג  
אבל בכל זאת אחד.

לא פלא שמרגישים סתיו.
י"ד ניסן ה´תשע"ג  
תודה בעד התגובות!
הרבה מהתעלומה היה נחסך לו הובחן בארמז לשירו המפורסם של עמיחי
מִשְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בַּחֶדֶר

הנה כאן קישור ואף ניתוח לשיר.

http://www.bagrutbesafrut.co.il/372.pdf
י"ד ניסן ה´תשע"ג  
שאינו יודע לשאול?

זה שאינו יודע לשאול עומד בחלון מביט מהצד רוצה להכניס אליו את כל היופי והטוב ולא יודע כיצד. הוא נוגע ואינו נוגע הבזקי החירות האביבית של נשמתו הכמהה לפרוץ מנסרים את לבבו מאירים הם את קורי העכביש שנטוו בכל ימי הסגרו וחש הוא ביתר עוז את כבילתם משתוקק הוא לשזוף בשמש אביבית אך אינו מאמין ביכולתו לפרוץ מאסריו.

עד כאן מה שאני קראתי כאן.
והרשה לי להוסיף:

בא פסח הוא מגלה שהמרור שלו חייב להיות כרוך בחירות המצתית הוא יודע שאף שמתחיל הוא בגנות מסיים הוא בשבח
מלחם האמונה שואב הוא בטחון כי כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. המרירות עצמה שמכאיבה כל נים מנימי נפשו היא היא המנחמת אותו. חש הוא איך שאיפתו לחופש עתידה לנתוץ את כל חומותיו ומצריו יוצא הוא ממצרים אט אט.
מקדש עד נרצה עד שנעשה רצוי.

הייתי קרוב?
ט"ו ניסן ה´תשע"ג  
ט"ו ניסן ה´תשע"ג  
עם ישראל נולד בחודש האביב ולכן כולנו נולדנו באביב גם אלו אשר נולדו בסתיו.
ט"ו ניסן ה´תשע"ג  
התאור הזה מיוחד כ"כ! הזריחות, השקיעות, הריחות, תענוג!
טוב ששמת את הקישור לעמיחי, קצת האיר לי (ידעתי שמזכיר לי משהו ולא ידעתי מה).
הערה קטנונית: ב"בדרך כלל" הראשון הייתי מורידה את ה-ו. כך:

בְּדֶרֶךְ כְּלָל גַּלוּל עָלָיו תְּרִיס
וּבְדֶרֶךְ כְּלָל- וִילוֹן.

אבל אולי זו רק אני...
אהבתי מאד, תודה
ט"ז ניסן ה´תשע"ג  
..... |התמוגגות|
י"ז ניסן ה´תשע"ג  
נהדר!
השיר בפני עצמו וההתכתבות עם עמיחי.
[הלכתי להביא את הספר מהמדף, דפדפתי, השוואתי, ואז ראיתי בתגובות את הקישור, אז יש לי שכר מצווה ]

אני מקוה לפרט עוד אח"כ, אבל לא רוצה ללכת בלי להשאיר עקבות.

עז
י"ז ניסן ה´תשע"ג  
אולי תשים תווית: יהודה עמיחי.

בכל אופן, שיר שנטווה ביד אומן.
אני אוהבת את זה.
י"ח ניסן ה´תשע"ג  
השיר הזה כמו השיר השני שפרסמתי במקביל
http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=68335#.UVVY1hfwm1w

עוסקים בדמות המשורר ואופן פעולתו בעולם.
הזיקה שלו אל החריג, ההיפרדות שלו שלעיתים קרובות היא גם הבדידות שלו. המחירים שהוא משלם על התלישות הזאת שבלעדיה היה אחד עם כולם ומתוך כך גם רגישותו המיוחדת לא הייתה באה לידי ביטוי ובכלל אמנותו הייתה מתבטלת.

תודה על הקריאות האלה ועל הקריאות שעוד תבואנה

איציק.
ב´ אייר ה´תשע"ג  
את השיר אחרת מהפירוש אליו התכוונת, ובמחשבה 1.2 אני בוחר לעשות זאת, להפקיע את השיר מידיך ולקרוא אותו אחרת: עדיין אותו עומד אצל החלון, בודד, אבל ממש לאו דווקא משורר.

למען האמת השיר עומד בפני עצמו ולא תלוי בפרשנות שנתת לו (וזו גדולתו - גדולתך) מה שמאפשר לי "להפקיע" אותו מבלי לחוש שאני מעוות את משמעותו.
זה כשלעצמו נהדר, ובמבט שני - זה מגדיר לי מחדש את המרחב שבין היוצר לקורא, וזה נהדר ברמות אחרות לגמרי.

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד