המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
שארית הכוונות הטובות / קל וחומר
בביכורים מאז י´ ניסן ה´תשע"ג

יצירתו הגלויה לעין של מנאר כוללת בין השאר מונוגרפיה על האפשרות לבנות אוצר-מילים פיוטי של מושגים שלא יהיו נרדפים או חלופיים לאלה המהווים את השפה הרגילה, אלא של עצמים אידיאליים שנבראו מתוך מוסכמה ונועדו מעצם מהותם לצרכים פיוטיים.
חורחה לואיס בורחס בדיונות
---
היחיד שאני שלוֹ
הוא אני
וגם אני בוגדני
שארית הכוונות הטובות
אוכלים הכלבים
אביתר בנאי אמביציה



I
לְהִתְגָּרֵשׁ מֵהַשָּׂפָה

וּלְהַפְסִיק לִכְתֹּב שִׁירִים שֶׁל יוֹמְיוֹם

לְ הִ שְׁ תַּ גֵּ ע

לִכְתֹּב עַל שֶׁלֹּא נִכְתַּב
אוֹ קַיָּם
(מֵעוֹלָם לֹא הֵבַנְתִּי אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשְּׁנַיִם)

הִתְכַּוַּנְתִּי לִשְׁאֹל:
לָמָּה לֹא לָתֵת לַשִּׁיר לִיצֹר מְצִיאוּת
לִבְרוֹר אֶת הַמִּלָּה
לִכְתֹּב הַשִּׁיר לְשֵׁם הַשִּׁיר לְשֵׁם

II
לְגַלְגַּל מַהוּיוֹת בְּמִלִּים

הַתִּסְכּוּל הַזֶּה
אִישׁ לֹא יָכֹל בֶּאֱמֶת
לְ הָ בִ י ן  אוֹתִי

מָתַי נַפְסִיק לְמָּחְזֵר אֵת אוֹתוֹ חֹמֶר
בִּדְבָרִים שׁוֹנִים
(חֲפָצִים|חִיּוּכִים|רְגָשׁוֹת|מִלִּים|מוּזִיקָה|צִיּוּרִים|תּוֹרָה|מַגָּע 
מְחַק אֶת הַשִּׁקְרִי)

III
אֲנִי חָשׁ דַּחַף עַז

לְשָׂפָהחֲדָשָׁהאֲנִיחָדָשׁמִשְׁפָּחָהחֲדָשָׁהעוֹלָםחָדָשׁלְבַדלְבַד  
לְ      בַ       ד

לְלֹא אוֹתוֹ
הַפַּחַד מֵהַשְׁפָּעָה
הַיִּרְאָה מִכָּל מִפְגָּשׁ
בְּלִי מִלִּים בְּלִי
אוֹתוֹ קְרוּם
שֶׁעוֹכֶר אֶת זְגוּגִית הַסּוֹד
הַדַּקָּה

מְסַמֵּא אֶת עֵין הָרָצוֹן
הַבּוֹרֵחַ

IV
הָיָה אָדָם טוֹב

הָיָה
רָצָה לִכְתֹּב
                      שִׁירִים בְּלִי פִּסּוּק שֶׁיִּתְּנוּ אֶת הַ

אָהַב אֶת הַחַיִּים
(בעעעע)

אֶת שְׁאֵרִית הַכַּוָּנוֹת הַטּוֹבוֹת
אָכְלוּ הַכְּלָבִים,
עִמָּכֶם הַסְּלִיחָה.

פֹּה נִטְמַן קַל וָחֹמֶר (בֶּאֱמֶת קָרְאוּ לוֹ יוֹסֵף)
יוֹצֵר בּוֹגְדָנִי, מְשׁוֹרֵר כּוֹשֵׁל, אָדָם בְּפוֹטֶנְצְיָה, וְהוֹגֶה דֵּעוֹת.

עַל פִּי צַוָאַת הַמָּנוֹחַ,
הַמְּבַקְּרִים מִתְבַּקְּשִׁים שֶׁלֹּא
לְהַנִּיחַ אֲבָנִים

V
[עַל פִּי מֶחְקָרִים,
כִּשְׁלֹשִׁים אָחוּזִים מֵהַקּוֹרְאִים חָשׁוּ
לְמִקְרָא הַשִּׁיר בְּמַמָשׁוּת נוֹרָאָה.
הַשְּׁאָר חָשׁוּ בָּנָאלִיּוּת]


~
ערב חג החירות תשע"ג





© כל הזכויות ליצירה שמורות לקל וחומר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ח ניסן ה´תשע"ג  
אם רץ לבך שוב למקום, לאותיות, למילים.
העולם נברא בהם, בדיבור.
(כנראה לא אוכל להבין את המועקה שלך במילים. זה נראה שזה כואב)
מתפלל לחירות אמיתית, שמאפשרת להיות חופשי בתוך עבדות ה', משוחרר בתוך המסגרות.
י"ח ניסן ה´תשע"ג  
י"ט ניסן ה´תשע"ג  
טוב, אז לא בנאליות ולא ממשות נוראה.
מין רגש חמקמק ודק, שלפעמים אני מצטעפת בשליש ממנו, ובכל זאת.
אתה כותב נהדר [מותר לי לומר? כי זה שיר כואב, ובכל זאת מגיע לך]
י"ט ניסן ה´תשע"ג  
יש פו משהו עמוק במילים האילו, משהו הבא מעומק הלב. לפעמים האדם חש צורך לפרוץ חומות, להיות בתוך גן עדן. טוב משם הוא בא . אז חג חירות שמח וכיף היה לקרוא . תודה
י"ט ניסן ה´תשע"ג  
כן אותי. (היכולת הזאת להגיד, למשש, להרחיב את המרחק בין האותיות, להצמיד, לפשט,
כ´ ניסן ה´תשע"ג  
"לְגַלְגַּל מַהוּיוֹת בְּמִלִּים
הַתִּסְכּוּל הַזֶּה
אִישׁ לֹא יָכֹל בֶּאֱמֶת
לְ הָ בִ י ן אוֹתִי"

לפעמים אני מרגישה שמילים הן קליפה ריקה, תהום רבה, צוחקות עליי בגיחוך... אבל אין מה לעשות- גם הן כלי, ויש גבול לקיבולת שלהן..)


כ´ ניסן ה´תשע"ג  
לא צריך כל כך הרבה פיכחון בחיים.
כלומר, צריך, כמובן. צריך להסתכל מבחוץ ולומר זה מגעיל, זה די כבר, זה נמאס, לעוס עד תוהו, כל המילים הבנאליות והרגעים העייפים.
צריך להקיא, הכל, להיות הבן הרשע לומר מה העבודה הזו לכם, לכם ולא לי, אני כבר לא בסרט הזה, אני התקדמתי הלאה, אני טחנתי את זה עד תום.
(יש גיל מסויים בין ילדות לבגרות שילדים לא עולים על נדנדות. זה נראה להם לקטנים, הם עברו את הגיל. בשלב מסויים בתיכון הם שוב יחזרו לזה, בלי רגשות אשמה או סלידת כבר-עברתי-את-זה.)
צריך.
אבל אחרי שקברת את עצמך (צ'וגע), אפשר לשוב.

זה בנוגע לרעיון.

הביצוע נחמד. יכול היה להיות שלם יותר, אבל בהחלט מעביר את התחושה.

יהיה טוב.
כ"ב ניסן ה´תשע"ג  
מכיר את 'שתהיי לי הסכין'?
יאיר, הדמות שם, הדהד לי בראש כל השיר שלך. זה אפילו לא המיאוס בשפה. זה הגועל, האימה מלהשתמש במילים 'שלהם'.

זה מצויין. כמעט לא מאפשר שלא להזדהות, ועדיין מרגיש כמוס ואינטימי לך.
כ"ג ניסן ה´תשע"ג  
אולי יקומם אחר כך.


חרדת ההשפעה.
כתוב מעולה, מעביר כל כך טוב את הדברים. יש בכתיבה שלך ישרות כובשת ונוראה



חלל הפנוי

כ"ד ניסן ה´תשע"ג  
כפי שכבר נכתב, גם לי הדהדה בראש הדמות הראשית ב'שתהיי לי הסכין'.
שווה לקרוא, אם עוד לא קראת.
מהדברים שנשארים שלך, למרות שאולי קל יותר לחלוק.
ב´ אייר ה´תשע"ג  
בפעם הראשונה (לפני פסח) אכן חשתי בבנאליות.
באמצע השיר הייתה לי ההצטמררות הזאת,ששרירי הגוף רועדים.

כמו תמיד, חליפות משתתפים ולרוב נתק.

[אהבתי מאוד, תמשיך לדפוק על שערינו]
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד