בנושא
בכרם
חדשות
 
ריק / עודלא
בביכורים מאז ב´ אדר ה´תשע"ג

"אין כזה דבר ריק מוחלט" פסק המרצה. "אפשר להגיע קרוב, אפשר לשאוף, אפשר לשאוב, אפשר להשתמש בטכנולוגיות אחרות, ואפשר גם לצאת לחלל, אבל ריק של מאה אחוז קיים אך ורק בתיאוריה".

 

ומה תאמר, אדוני המרצה המלומד על מצב של חושך מוחלט? חושך שלא נמדד בפסקלים או טורים אלא בריק ובאין שבו? ערפל כזה המגמד חורים שחורים בעוצמת ייאושו, בור שאפילו נחשיו ועקרביו ברחו מאימת עומקו ואפילתו? קור כזה שאלף שמשות לא ימיסו, קור כזה שכבר לא חשים בו, וגם לא בך. נו, גם זה לא ריק מוחלט?

 

המרצה כבר חייך ועמד מוכן למטר השאלות הצפויות. ומה עם מפעילים משאבת לחץ בשיא העוצמה? וריק בין כוכבי שנמדד במקומות מרוחקים, ואם עדיין לא נמצא אולי קיים במרחק אלפי שנות אור? ואפילו על כדוה"א הרי כבר הצליחו למדוד לחץ של טור 0?

 

זה לא מסובך כמו שאתה מתאר, מרצה נכבד. בעצם אולי קצת בהתחלה, כשמתחילים הספקות ואתה רק על שפת הבור. אפשר להתבלבל בקלות. גם בחוץ יש ערפל חושך וקור, ובפנים, נראה שיש שם משהו מנצנץ. אורות, עיניים, אש, קרח, זה יכול להיות כל דבר. ואחרי שהיית כל כך תמים והתפתית להתכופף ולהציץ פנימה, והמשכת לקצת יותר מהצצה, ואחרי זה כבר רואים שלא כל כך רע בפנים, וגם תמיד אפשר לטפס בחזרה החוצה. רק כשמסתכלים למעלה, פתאום מגלים שנמצאים בנפילה חופשית, בהתרסקות, ולא בטיפוס, ואז, לרגע אחד, מפסיקים להתבלבל. מתחילים לצרוח.

 

בשלב הזה הדיון נעשה מעניין. מושגים חדשים התחילו להתעופף באוויר. קרינת גוף שחור, שיווי משקל תרמודינמי, אפקט קזימיר, וקבוע קוסמולוגי. לרגעים נראה שהמרצה מציב ראיה חזקה, ורגע לאחר מכן הסטודנטים היו טורפים אותו בפירכות ותיאוריות אשר חצו תורות יחסות וקוורקים.  לבסוף הוכיח המרצה באותות ובמופתים, שביקום שלנו, לא יכול להתקיים ריק מוחלט.

 

צורחים. צועקים, מקללים, בוכים, מבקשים, נאנקים, מתפללים, ומעל הכל צועקים, צועקים, צועקים. זה לא בדיוק פחד, שנאה, תיעוב, או יאוש. זה שילוב של הכל. ושל מחשבה מנקרת   "אני לא צריך להיות כאן". בהתחלה נראה שזה עוזר, מן הבלחות כאלה בהן נזרקים, או קופצים החוצה, אך לאחר כמה זמן בא הגילוי שאנו מזמן כבר באל- חזור, שקועים, מתבוססים, והצריחה נהיית חזקה מאי פעם. לבסוף, גם הגרון מתייבש וקופא, כמו נהרות הדמעות על הלחי. מתרפים, עוצמים עיניים כיון שממילא אין מה לראות, ורק מחכים לריסוק שיגאל אותנו, שיגמור אותנו.

 

המרצה ניצב על הבמה, שליו ובטוח בעצמו ליד המש"ל על הלוח הלבן הצפוף מספרים, ואותיות לטיניות, המרצדות מול עיני ככתב חרטומים. לפני שהוא מסיים את השיעור, הוא מוסיף: הדבר ברור למדי לא? אם יש מישהו שלא הבין את החלק האחרון, הוא מוזמן לגשת אלי ואני אסביר שוב. בתאבון...

 

שלא כמו אליס, שנחתה על מצע רך כלשהו, הנחיתה מסתיימת בריסוק עצמות. מה שלא כל כך מפריע, כיון ששום דבר כבר לא מזיז. כמה פעמים ניסיתי, התאמצתי, השקעתי, ואף חשבתי שמשהו השתנה. בסוף תמיד ראיתי שאני עדיין באותו הבור, בדרך למטה. בקרקעית, אם תזוז היד באיזה עווית אחרונה, היא תגלה שנחתי על מצע של תגיות חוזר ואין סופי...

 

יאוש, כפירה, בדידות, רוע, דמעות, חזרה בשאלה, בכי, יאוש, סיוט, שז"ל, חוסר אמונה, תאוות, בדידות, אינטרנט, סמים, קטנות מוחין, חידלון, יצר הרע, יאוש, שטן, ריחוק, פחד,סיטרא אחרא, ניתוק, חיסרון, גלות הנפש, זעקה, דימוי עצמי, עצבות, דאגות, אכזבה, מבוי סתום, שנאה, מוות, התמכרות, רשעות, נבזות, רכילות, פיתויים, השפלה, כעס, גילוי עריות, עבודה זרה, חושך, שקר, כמה שקר, זיוף, רמאות, חיצוניות, קליפה, יאוש, שנאה, זימה ותועבה, עצבות....

 

בתקופות רבות מדי, היה נראה שזה הסוף. אבל לא. עיקר היאוש הוא להתייאש מן היאוש. חסידי משהו, אבל נכון. כמה זמן אפשר לשכב ככה בחושך ולבכות. אחרי שהגוף והנפש נשברו לגמרי, מסתבר שיש משהו יותר שלם, אחרי שכל הדמעות נגמרו והתייבשו, מעיין חדש פורץ, ואחרי שהגרון ניחר ונדם כשכל הצעקות נגמרו, התגלה שהצעקה האחרונה עוד נשארה. מפלחת, מפולשת ונוקבת כפתח המחט, מהבטן, מהלב, מכל העוצמות והעצמיות שיש ושאין, בקרן אחת דקיקה, מאירה, דוקרת וחודרת, משפל הרפש ועד כסא הכבוד, צעקה חזקה ומחרידה המקיפה את כל היקום ואין שומע לה מלבדו, כל כולה אומרת "לא רוצה! לא רוצה! לא רוצה! תעזור לי! בבקשה!" ואז רואים שהחושך היה בעינינו. לא באמת. מתחת למצע הרקב הסתתרו אוצרות אחרים.. אור, שמחה, אמונה, דעת

 

אולי הוא בכל זאת צדק, אין כזה דבר ריק מוחלט.

 

 



אמונה יאוש משבר

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעודלא
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ה´ אדר ה´תשע"ג  
ואיך כתוב בליקוטי מוהר"ן?
היכולת לשאול "איה מקום כבודו", היכולת לחפש, היא התשובה, היא הדרך...

שנמצא כולנו את מקומנו בדרך הזו

משה :)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד