בנושא
בכרם
חדשות
 
מזמרות הזמן / דרור קסלר
בביכורים מאז ב´ אדר ה´תשע"ג

עֵץ הַלִּימוֹן שֶׁלִּי
פּוֹרֵחַ עַכְשָׁו
אָדִישׁ

אָדִישׁ לְגַעְגּוּעַ
שֶׁבְּוא יָבוֹא
לְפֵירוֹתָיו שֶׁלּוֹ

לְפֵירוֹתָיו שֶׁיִּקְטְפוּ 
בְּעִתָּם
בְּמִזְּמְרוֹת הַזְּמַן



אדיש בשל לימון שירה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדרור קסלר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ אדר ה´תשע"ג  
(אבל ככה זה בעולם. ועם הגעגוע, ובו, צריך לשמוח.)
ג´ אדר ה´תשע"ג  
ועוד עניין, מבחינה טכנית, החזרות על סוף הבית הקודם בתחילת הבית הבא הן דבר מעניין. אני לא בטוח אם זה טוב, או שהיה כדאי לבנות את השיר אחרת.
וזה גם די קצר. היית רוצה להוסיף על זה?
ג´ אדר ה´תשע"ג  
ג´ אדר ה´תשע"ג  
תודה!

בזמן שנכתב השיר, הוא נובע כמעיין ובאין משים לב ניצק בצורתו שלו. מכאן אורכו - כפי שנמסר.

בקריאה מאוחרת ובהתיחס לתגובות נולד לו חומר אחר - התבוננותי יותר - מטה פואטי. בו אני מוצא את השימוש בחזרה כמתן צורה לרציפות תהליך הנביטה/פריחה/הבשלה והנגדתו לקטיפה/גזם המרומז בסוף (סוף = חוסר האפשרות לחזרה).

לגבי השמחה בגעגוע, אני מסכים - שהרי גם הוא סוג של מגע מרובה פנים (גע-גוע) ובו משתמר קיום העצם או האדם החסר.

תודה שוב.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד