"אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִכְרוּ דּוֹדִים"

(שיר השירים)

אֲנִי לֹא שִׁכּוֹר

בִּכְלָל, אוּלַי אַתָּה

שִׁכּוֹר, כֵּן, בֶּטַח שֶׁאֲנִי

יָכוֹל לָלֶכֶת יָשָׁר, אַף פַּעַם

לֹא הָלָכְתִּי כֹּל כָּך

יָשָׁר, הַכֹּל יָשָׁר, כָּל הָעוֹלָם

כֻּלּוֹ דּוֹמֶה עָלָי

כְּמִישׁוֹר, אֲפִילּוּ כְּשֶׁהוּא

הָפוּךְ. הָפוּךְ, בְּעִקָּר כְּשֶׁהוּא

הָפוּךְ

(הֵבַנְתָּ? זֶה

מַצְחִיק, אָמַרְתִּי

הָפוּךְ,

הֵבַנְתָּ?)

אַחַת שְׁתָּיִם שָׁלוֹשׁ, אֲנִי

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אֲנִי הָמָן, אֲנִי

אֶסְתֵּר, אֲנִי רוֹצֶה לְהִסָּתֵר

לְהִתְפַּזֵּר

לְהִשְׁתַּכֵּר

לְהִתְמַכֵּר

לְהִשְׁתַּחְרֵר

נוּ, מָה אִתְּךָ, לֹא כֹּל יוֹם

פּוּרִים, אָז מָה אַתָּה

מְבַזְבֵּז, תַּפְסִיק

כֹּל הַזְמַן לִשְׁלוֹט, תַּפְסִיק

לִשְׁפּוֹט, תַּפְסִיק

לְמַסְגֵּר אֶת הַמְצִיאוּת וְלִתְלוֹת

עַל הָעֵץ, תַּפְסִיק

לִהְיוֹת כָּזֶה כְּפִיָּתִי עַל כֹּל

הַקֶטַע הַזֶּה שֶׁל הַשֶׂכֶל,

תַּפְסִיק לִהְיוֹת כָּזֶה

תַּפְסִיק

תִּרְאֶה, הִנֵּה, תָּבוֹא

אֲנִי אֶמְזוֹג לְךָ

קַח, תִּשְׁתֶּה, תָּבוֹא אֶל

עַצְמְךָ אֶל

הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, תִּהְיֶה קְצָת

לֹא כַדָּת, תּוֹשִׁיט לְעַצְמְךָ אֶת

הַשַּׁרְבִיט, תָּבוֹא

אֶל הַמִשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ

לְךָ, בִּכְלָל, אַל

תִּהְיֶה כָּזֶה מֶלֶך, אִמָּא שֶׁלְךָ לֹא

לִמְּדָה אוֹתְךָ שֶׁיַּיִן

זֶה לֹא טוֹב למְלָכִים? תִּהְיֶה

קְצָת אוֹבֵד, קְצָת מַר

נֶפֶשׁ, קְצָת עָנִי

וְאֶבְיוֹן, תִּהְיֶה

קְצָת בֶּן חֲלוֹף

תִּהְיֶה