בנושא
בכרם
חדשות
 
אל תשלח ידך אל היין / מרווינה
בביכורים מאז ל´ שבט ה´תשע"ג

שב אל הקידוש, נשמה יקרה
שב. כַּבֵּד. אתה
תחזור. עד גיל 27 תתחמם שוב בידיים
(המטאפוריות, המטאפוריות)
של אלוקים.
אתה מאמין. בתוך תוכך, אתה מאמין
אין דבר כזה שלא.
שב. רק אם תוכל, אל
תשלח ידך אל היין. 
אתה יודע
הבנות שלי, כמה שאני אוהב אותן, כל כך
דואג. שלא תדע.
עם כל מה שקורה היום בשירות הלאומי, 
עוד נאלץ לחלץ אותן מאיזה כפר ערבי. שיגעון
שיגעון מה שקורה במדינה הזאת. לא
שאני חושב שאתה אתאיסט. 
אין דבר כזה לא מאמין. אבל
הוא פקוק, יקירי. בקבוק היין פקוק. אז
בבקשה


חזרה בשאלה יין נסך קידוש

© כל הזכויות ליצירה שמורות למרווינה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ל´ שבט ה´תשע"ג  
השפה כמעט מזלזלת בשיר, לפרקים, הדימויים לא ברורים לי לחלוטין, והרעיונות מעורבבים. אבל

איכשהו נוצר כאן משהו איכותי ממש, שילך איתי הרבה.

יש כאן המון. תודה לך.
ל´ שבט ה´תשע"ג  
אבל מה אפשר לעשות?

הרבה פעמים, ולא רק בענייני אמונה, יש הפרש רציני בין הכרתו העמוקה של האדם לזו שבאה לידי ביטוי במעשים, ואפילו ההכרה הכי אותנטית שהוא מודע אליה היא הרבה פעמים לא הכרתו העצמית.

ומה לעשות?
לעשות מה שצריך לעשות.

ולא לכעוס.
א´ אדר ה´תשע"ג  
מעניין ממש. מעורר מחשבה. בוטה במידה.
לא הבנתי את הקשר לבנות שהולכות לכפר ערבי, אבל חוץ מזה המסגרת של השיר מתחברת אצלי מאוד.
אשמח לקרוא עוד דברים שלך.
א´ אדר ה´תשע"ג  
אהבתי מאוד. בעיקר את הסוגריים,שאני לא יודע למי הפנית, כנראה שלא אל מושא השיר, אבל הם מעולות כשלעצמם.

וגם את הפנייה האישית הזו, בנימה של דיבור, "הבנות שלי כמה שאני אוהב אותן, כל כך דואג, שלא תדע". שנועדה לקרב, אבל בעצם כמה היא מרחיקה ומרוחקת. לא?

והסיום, לפי מה שהבנתי, שם את האצבע בדיוק על הנקודה. מסובב את הסכין בשאלה 'מי כאן בעצם קטן אמונה'. כנראה שאנחנו. וזה חושף אותנו ביחסינו המסובכים והמוזרים עם אותם אנשים. "אוהבים" ו"מאמינים בהם"... אבל בחיים לא נעשה איתם לחיים.


מקווה שלא זלגתי יותר מדי.
תודה על המחשבות,
דויד.
א´ אדר ה´תשע"ג  
אני פותחת וסוגרת, פותחת וסוגרת,
ולא מצליחה להתנסח


א´ אדר ה´תשע"ג  
גם אני מוצאת את עצמי קוראת זאת שוב ושוב, מנסה לנסח תגובה ראויה...
אז ככה - דבר ראשון זה מזכיר לי את ארבעת הבנים בהגדה של פסח, רק שפה בניגוד להגדה יש יחס נעים יחסית לבן "הרשע" שכפר בעיקר מבחינתי יש פה 'תיקון'...
שנית, השיר כולו נתון בעמימות - לדעתי זה יפה מאד! :)

רק ברכות!
ב´ אדר ה´תשע"ג  


מזכיר לי דברים עצובים.
כתבת טוב.

תודה!
ב´ אדר ה´תשע"ג  
השיר הזה קצת קשה לקריאה, טכנית. את ממש קופצת בין משלבים ובים סגנונות שאני לא בטוחה שהצלחתי להבין.

מקווה לחזור לכאן, אולי להבין יותר.
ג´ אדר ה´תשע"ג  
החיבור בין הנער, ואל תשלח ידיך, והיין, והנערה- מחזק את הקורבניות של כל השותפים לאותה סעודת שבת.

כמה מורכבות, ורק בקבוק יין אחד.
היטבת להעביר.
עז
ח´ אדר ה´תשע"ג  
10 אצבעות לדוד, התגובה שלך ממש הרחיבה את הלב שלי. היטבת לראות. וזלגת בדיוק למרחק הנכון..
התיאור שלך, של הסכין, היה יותר בהיר אפילו ממחשבותי.. |קידת תודה|

עשב בניסן, הלוואי שתצליחי לנסח את עצמך! אפילו במסר, אשמח לשמוע :)

ותודה רבה לכולכם, זה שיר שפחדתי לפרסם, למען האמת הייתי בטוחה שלא יצא לעולם מתוך מגרתי.. עכשיו אני מרגישה, אפילו, שלווה איתו.

י"ח אדר ה´תשע"ג  
יש בו המון.
קראתי פעם, פעמיים, ושוב...
כל פעם רואה משהו אחד וחדש.
מאמינה שעוד אקרא ואשוב הנה, עד שהתמונה תהייה אצלי שלימה.
מה שעשה לי חור בלב:

אין דבר כזה לא מאמין. אבל
הוא פקוק, יקירי. בקבוק היין פקוק. אז
בבקשה

זה עצום, וכ"כ כואב :(
ועוד משהו- טיפה לא מובן לי ההקשר של הבנות.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד