בנושא
בכרם
חדשות
 
יוסי / דרור קסלר
בביכורים מאז כ"ה שבט ה´תשע"ג

הגבר שלי יפה, זקוף, עם אף נשרי, תמיד בג'ינס וחולצת טריקו שחורה. כולם קוראים לו יוסי. אני קוראת לו תוכי.

כשנפגשנו, לפני שמונה שנים, היה ליוסי תוכי, גדול כזה, נפוח, גאוותן. כל מה שיוסי לא רצה לומר אמר התוכי במקומו.

יום אחד שאלתי את יוסי אם ירצה שנגור יחד. הייתי אז יפה, יפה מאוד. במסיבות תמיד קבלתי הזמנות מבנים שווים. יוסי היה אז המוזר הזה שהסתובב בעיר עם תוכי על הכתף. השמועה הייתה שהוא אילם.

רציתי דווקא אותו. אצל ההורים היה תמיד משהו באויר. בין קריירת הפסנתרן המקרטעת של אבא ושיחות הטלפון האין סופיות של אמא עם אחיותיה, למדתי לשאול רק מה שהייתי חייבת לדעת מיד, באותו רגע. את כל השאר למדתי מהעיתון של אתמול שהיה בשירותים.

עבדתי אז בבית הקפה של משה והרווחתי מספיק כדי לשכור דירה קטנה. רציתי גבר, אבל שיהיה שקט. יוסי נראה לי בחירה טובה. מהתוכי התעלמתי.

בתחילה הסתדרנו די טוב. הבנתי שאם אני צריכה משהו, ממש ממש, ובמיוחד אם התשובה שאני צריכה היא כן או עכשיו, אני צריכה לשאול את התוכי. עם השנים, קראתי גם לו יוסי. אחרי שני ילדים ומשכנתא כבר לא הייתי כל כך יפה. העלתי במשקל והשיער הארוך והרך שלי התייבש. בעצה אחת עם יוסי עברתי לקארה. 

בפעם הראשונה שיצאתי רק עם התוכי יוסי לא התנגד. היה כיף. פתאום הרגשתי כל יכולה, מין קוסמת כזאת. כל מה שרציתי היה אפשרי, עכשיו, הלילה. כשחזרנו הוא ישן במיטה שלו כמו תינוק. ריח מתוק של זיעה עמד בחדר. הרצפה במקלחת הייתה רטובה. 

לאט לאט התרחקנו. יוסי אהב את השקט. אני למדתי לאהוב את התוכי.

היום בבוקר יוסי אמר לי שהוא עוזב. היה לו קול רך, עמוק כזה, כמו שיש לקריינים בחדשות. שאלתי אותו איך זה שהוא מדבר. אמר לי שהוא מתאמן בזמן שאני בחוץ עם התוכי. שאלתי אותו אלפי שאלות, מפגרות וגם רציניות וקשות. ענה על הכל ואפילו פעם אחת לא הפנה את מבטו אל התוכי. אותי לא שאל כלום.

ביקשתי שנצא פעם אחרונה לקפה. השארנו את התוכי בבית.

יוסי ישב נינוח, שם רגל אחת על הכיסא ממול והזמין הפוך לעצמו בעצמו. אני ישבתי זקופה מולו, מכניסה את הבטן הכי חזק שאפשר, מנסה לשמור על פוזה של אחת שלא עוזבים אותה. יוסי שאל אם אני בסדר. שתקתי.

אחר כך, בדרך חזרה אל האוטו, חיבק אותי ואמר בשקט, בקול החדש שלו: אני מבין, כשנגיע הביתה אשאל שוב.



סיפור קצר שתיקות תוכי

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדרור קסלר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ אדר ה´תשע"ג  
דורש קריאה שניה ושלישית.
ג´ אדר ה´תשע"ג  
השיר על תוכי יוסי:

http://www.youtube.com/watch?v=Vb-Lo8FvHtQ

מניח שזה קשור.
ה´ אדר ה´תשע"ג  
באמת מסקרן, חידתי קצת ויפה גם בלי להבין עד הסוף.

איך קיפלת כ"כ הרבה פיסות חיים במעט מילים.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד