בנושא
בכרם
חדשות
 
שַׁעַר מְשׁוֹרְרִים / aiziq
בביכורים מאז ח´ טבת ה´תשע"ג

כֹּל מְשׁוֹרֵר, אִם הוּא מְשׁוֹרֵר,
צָרִיךְ לַעֲמֹד בַּשַּׁעַר וּלְהוֹכִיחַ.
עָלָיו לְהַשְׁחִיז מִלִּים זוֹ בְּזוֹ,
לְסַנְוֵר בְּגִצֵּי זַעַם אֶת הָעוֹבְרִים
וְאֵינָם שָׁבִים. עָלָיו לִשְׁלוֹט
בִּמְיֻמָּנוּת הַהַצְלָפָה עַל לְבָבוֹת
מִתְנַעֲרִים וּמִתְקַשְּׁחִים לְעֻמָּתוֹ.
עָלָיו לִלְמוֹד אֶת תּוֹרוֹת
הַהַכְאָבָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּלְהָלֵּךְ אֵימָה
עַל רַכֵּי הָעַיִן וְעַל תְּמִימֵי הָאֹזֶן.
עָלָיו לַעֲמֹד בַּשַּׁעַר, לְהוֹכִיחַ וּלְשׂוֹחֵחַ
וְכל הַנּוֹכְחִים צְרִיכִים לְהִשְׁתּוֹחֵחַ
וּלְהִסְתַלֵּק מִמַּבָּטוֹ מְזָרֵה הַמִּלִּים,
לְהַאֲזִין מִמֶּרְחָק בְּרִיחָה לְקוֹלוֹ,
הַמְּבַקֵּשׁ אֶת הָאָדָם כֶּאֱלֹהִים
לְרוּחַ הַיּוֹם, וְלֶאֱטֹם בְּפַנָיו
אֶת כֹּל פִּתְחֵיהֶם עַד אַחֲרוֹן שַׁעֲרָם .
וְהַשַּׁעַר, אִם שַׁעַר מְשׁוֹרְרִים הוּא,
עָלָיו לְצַמֵּחַ זִיזִים לֶאֱחֹז בָּם
אֶת הַמְּשׁוֹרֵר, שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד,
בְּשָׁעָה שֶׁגּוּפוֹ כְּבָר נִטַּל מִמֶּנוּ הָלְאָה
עִם כֹּל גְּנִיחַת נֶפֶשׁ, עִם כֹּל זַעַם שֶׁכַּבָה
עִם כֹּל גִּלְדֵי הַיֵּאוּשׁ וְצַלְּקוֹת הָאַהֲבָה.
 



ארספואטיקה חברה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לaiziq
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ג טבת ה´תשע"ג  
צריך לחשוב על זה, אבל אני תוהה כמה מהמשוררים כאן או בכלל רואים את עצמם בתפקיד המוכיח בשער.
נדמה לי שהשירה המודרנית רואה את עצמה בעיקר ככלי ביטוי אישי לעצמיות ולא כשלוחה בקרב על האמת.


(כלומר כל מה שאמרתי רלוונטי אם אין פה ציניות שאותה פיספסתי, אני אהבתי את השיר כפשוטו)
י"ג טבת ה´תשע"ג  
ומה יש לחפש בשער? רק כותרות צעקניות או עוברים ושבים הטרודים במלאכת יומם.
שילך לבתים לשוח נפשו.
י"ד טבת ה´תשע"ג  
נותרתי בצריך עיון.
[זה לא שיר לשעת לילה כזאת. בשביל שיר כזה צרי עיניים פקוחות מאד]
י"ד טבת ה´תשע"ג  
שעלתה לי כשקראתי את השיר הזה היא הדיון שעלה פה לא מזמן על אנשי רוח מתנשאים ש"עושים רוח". מסקרן אותי השיר הזה
מקוה שיהיה לי זמן לחזור אליו להתבונן ולהגיב כראוי.

אא"ה
י"ד טבת ה´תשע"ג  
חברים תודה על התגובות עד כה, קצה החוט, שלא לומר מרבית החבל נמצא בתגובתו של אברהם. ויש כמובן עוד

יום טוב,

איציק.
י"ד טבת ה´תשע"ג  
אני מאוד אוהב את השיר הזה. כהרגלך הכל יושב ומסודר ומושחז כראוי. מעולה. רק חסרה לי המדליה הקטנה מתחת לכותרת "שירה".


ואני מקבל אותו כפשוטו. ככה, כמו שהוא. נכון, בשירה המודרנית היא כלי לביטוי עצמי, ומדובר בה על תהליכים פנימיים, אבל אני מאמין שלהשראה שניתנת ליוצר יש מקור. בדומה לנבואה, שלא מיועדת לנביא אלא לשומעיו, כך המשורר כותב לעצמו ועל עצמו, אבל האותיות עושות את דרכן לליבם של אנשים. ואולי, אולי מעוררות בהם משהו.

תודה,
היה כיף לחשוב איתך.
דויד.
י"ד טבת ה´תשע"ג  
המשורר המצולק יזעק, ולא יחדל, גם אם לא יעברו בשער אנשים... ואולי בגלל זה כואב לו, וכואב להם.

מכוון ללב הכאב.
עז
י"ד טבת ה´תשע"ג  
אני חושב שיש נקודות דמיון רבות בין המשורר לנביא אבל ממש לא כמו שמתואר בשיר
הנביא בשיר הוא נביא נוצרי משהו. רחוק מאוד מהנביא היהודי. נביא הוא מלשון ניב. הוא המופיע את דבר ה' במציאות מתוך היותו "הרואה". לא תוכחת נוזפת של שבירה וכיפוף כי אם תוכחת דואגת אבהית. פה הוא הנביא לאשר לא ידע לבטא את מאוויו העמוקים ביותר וכמוהו המשורר שאת מיליו בורר. אכן מבקש הוא את האדם בהא הידיעה כשאלת איכה ששאלו הבורא לאדם הראשון.

ואולי לא הבנתי בכלל את השיר

מכל מקום הפסיחה של העוברים ואינם שבים כבשה את לבי.

אא"ה
י"ז טבת ה´תשע"ג  
גם לי חסרה המדליה, אבל מה לעשות... ככה זה אגב אין סתירה בין כתיבה לעצמי ובין היות מוכיח בשער. עצם העמידה בשער אין פירושו שכל עיסוקו של המשורר הוא באחר ושהוא זונח את הכתיבה ככלי לביטוי עצמי. אלא שיש תכלית גם לביטוי העצמי הזה ומשורר שלא מציית לתכלית הזאת או מחטיא אותה- חוטא ליעודו ( אם אכן זהו יעודו כפי שמציע השיר)
י"ז טבת ה´תשע"ג  
נכון, משורר שחי את הייעוד הזה ימשיך לעסוק בכך ויחפש תמיד את הקהל גם אם הקהל לא יגיע. לא מתאוות תשומת הלב, לא זה מה שמניע אותו. הוא גם לא שואב הנאה מהנאתם של אחרים כי שירה אינה עניין לבידור ( להבדיל מז'אנרים אחרים של כתיבה).
הוא מציית ליעודו כי אינו יכול אחרת.
י"ז טבת ה´תשע"ג  
המשורר הוא גם נוזף וגם מוכיח וגם משוחח ובכל מקרה הוא לא יוצר משהו נעים, משהו בידורי, משהו שמושך קהל. לאף אחד לא נעים להתמודד עם אמיתות, מי אוהב שמציבים מולו מראה ועוד כזאת שרואה לכליות וללב? מי באמת אוהב אנשים שהולכים עם האמת שלהם עד הסוף שמתפשטים ומישירים מבט אל המוצנע ואל המוסתר ואל המבקש:" תעזבו אותי באמא שלכם בשקט"?

אבל רע אמיתי או אב אוהב, לא יחסוך את שבטו. הלא כן?

נ.ב - האם קיימים נביאים נוצרים?
י"ח טבת ה´תשע"ג  
ודאי שהאב האוהב לא חושך שבטו אך כמו שאומר המרצה שלי לפסיכולוגיה המחמאה היותר גדולה היא הביקורת. מפני שהיא מעידה על אכפתיות ורצון לעזור. אלא שכמו הרבה דברים טובים אי אפשר להינות מהם כראוי אם הם מוגשים שלא כהוגן.

איני בקיא בתורת התוכחה ובכל זאת אף שיש צד ביקורת בדברי אני מקוה שלא יגרמו לך דברי "משהו לא נעים". ואם כן אחר בקשת הסליחה אני מקוה שיהיו לך לתועלת.

ודאי שאין נביאים נוצרים אף שבלעם גם הוא לא היה גוי ולא צדיק במיוחד. כוונתי הייתה שאם אכן כפי הנראה כוונתך לדמות המשורר לנביא עליך לדמותו לדמותו של הנביא כפי שהוא באמת ולא כפי שהוא מצטייר בטעות בתרבות הנוצרית.

הנחת היסוד שלי היא "אשר עשה את האדם ישר" הקב"ה ברא את האדם טוב וככזה הוא מבקש את האמת כל הזמן ואף כי מצד יצרו הרע נוטה הוא לפעמים במעשיו מדרך זו וגם הרגש יכול להתקהות אולם נקודת האמת בעינה עומדת. ככל שחסר האדם בכבוד האמיתי ירדוף הוא אחר הכבוד המזויף ויחפשו מחוצה לו או אז תקשה עליו האמת מאוד. והנביא "הרואה" אינו תוכי אלוקי. דבר ה' מתלבש דרכו בכלים המיוחדים לו להוכיח באופן שיהיו דבריו נשמעים ו"מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים" על אף זאת ובנוסף לזאת לעיתים אין מטרת תוכחת הנביא שישמעו לו (לפעמים ה' אומר לו בפירוש שלא ישמעו לו) יש עניין לפעמים במחאה לשם מחאה.

אוף חפרתי!
מקוה שהבהרתי את כוונתי
אא"ה
כ"ו טבת ה´תשע"ג  
זה האתגר ובמציאות של היום להבדיל מהמציאות המוצעת בשיר יש התחנפות רבה מאד, וניסיון לקלוע לטעם ויש פופוליזם ויש הליכה עם אפנות ויש ( אם נמשיל שוב לעניין הנביאים) משוררי שקר.
משורר אמת רודף אחר האמת והוא עושה את זה קודם כל בגופו כלפי עצמו ( לכן השער צריך להצמיח זיזים כדי לאחוז בם את המשורר השקוף)

בערבית ( ובעברית קדמונית) שער זו שירה- המוכיח בשער הוא המוכיח באמצעות שירה, המנכיח באמצעות שירה את האמת, הלא קלה, הלא אטראקטיבית ביחס לאשליה, המפחידה.

איציק.
כ"ו טבת ה´תשע"ג  
והוא שאמרתי כפי שאמרו חז"ל
מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים (וכמדרשו שנשמעים בתחילה לו עצמו ומתוך כך לאחרים).
ב´ אייר ה´תשע"ג  
שאוחז במידת הגבורה, וזה נהדר בשביל אנשים משוררים שבאים ממקום של גבורה. אני חושב על חבר ששמו כשמך ומידתו - כמידת המשורר בשירך ונדמה לי שהוא עשוי להזדהות עם המשורר שהצגת-יצרת.
אני, לעומת זאת, אוחז-אחוז במידה אחרת ופחות מוצא את עצמי מזדהה עם המשורר שלך, למרות שהגבורה-שבחסד שלי (כמדומני) מחבבת אותו מאוד. הוא פשוט לא אני, ואני לא כל כך יכול להכיל את ה"דרישה" של המשורר מהמשורר שהוא יצר.

אני מרגיש שהשתוללתי יותר מדי עם זכות ההפקעה ולקחתי את השיר לגמרי אליי. אבל זה אתה, ואתה מכיר אותי מספיק זמן, נדמה לי, אז אני מרשה לי. או שסתם אני לא יודע גבולות

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד