בנושא
בכרם
חדשות
 
אוויר / אישהשמחה
בביכורים מאז ח´ כסליו ה´תשע"ג

הייתי אוויר שנשמו

לא אני כי אם הוא.

כאשת לוט

נציב מלח

מביטה מאחוריו,

מאחוריה

הגב

לא עב.

הקשת

צובעת בצבעים

פנים של אחרים.

היא בשחור לבן,

גווני אפור

מטיילים כטיפות תועות בשמיים.

מתלקחת האש בברד

הניתך

בחוזקה,

בעמוד שדרתה.

הוא נגע

ותהי כדוממת,

שמיכתה מכסה

עוד בדל של תקווה.

אינה רואה

גם לא נושמת.

את האוויר שלה

היא דוחסת..

והוא נושף בה,

נושם בתוך ליבה

פעימה

פעימה

עייפה הבובה

כבר אינה זהובה.

קמוטה, מצולקת, מתפתלת בקורים,

מגלגלת עצמה,

דקה

דקה.

הדופק בריצה,

אולי יאשפזוה בין המיטות הלבנות,

ינעלו פרקי ידיה.

סוף

סוף

תצרח

צעקתה

קולה ישמע

האבחנה תהא ברורה

ערבלוה בין הידיים, הרגליים,

קשרו קצוות שמלתה,

היא לא מכסה.


אוויר הוא נשם
את שלה
ותהי לאטומה
מול מיטה אדומה
טיפה
טיפה.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לאישהשמחה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"א כסליו ה´תשע"ג  
רגע, לאט לאט. אוויר אוויר ואין אוויר.
אני חייבת להודות שלמרות סימני הפיסוק השיר פשוט קרה מהר ולי כבר לא היה אוויר.
כתיבה יפהיפייה ואני בטוחה שכשאקרא זאת שוב אגלה כל פעם עוד ועוד דברים. תודה לך :)
י"ב כסליו ה´תשע"ג  
שיר מעולה.
נקודה קטנה: השורות קצרות מידי מה שגורם לשיר להיות נורא ארוך.
תחשבי על זה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד