בנושא
בכרם
חדשות
 
חבלי מוות / קל וחומר
בביכורים מאז כ"ח חשון ה´תשע"ג

"בכתיבה, כמו בשחיה, צריך פשוט לקפוץ למים"
(הוגה חשוב אחד)
~
ניסיון פרוזה ראשון,
בהשראת ס. יזהר 


אנשים רבים באו, אנשים רעים שבאו לעשות מעשה רע. כך הוא חשב.

הוא לא רצה, והוא אפילו צעק את זה, אבל אז הגיעו כמה אנשים נורא חכמים ואמרו לו שבסוף זה עובר וגם מזה שוכחים ויש פתרונות ואנחנו נעזור, וכמה עסקנים אפילו התקשרו למשטרה עד שבא איזה מזוקן אחד ואמר שיקשיבו לו כי הוא יודע מה הוא אומר, וכמה פעמים הוא כבר פגש אנשים שחושבים שהם חכמים מכולם ומה יצא להם מזה ועדיף שיקשיבו לו כי הוא יודע. אבל הוא לא רצה להקשיב כי לא המזוקן הזה יגיד לו מה שווה הדבר הזה שהוא עובד עליו כבר כל כך הרבה זמן, ואפילו כשהחבר'ה היו הולכים לפלרטט או סתם לשבת על בירה הוא היה נשאר לילה לילה יום יום אז למה מי זה המזוקן הזה שיגיד לו. אבל כבר עברה עוד חצי שעה בינתיים והעסקנים אומרים שהם כבר התקשרו למשטרה, אבל הם לא יצליחו לעבוד עליו כי הוא יודע טוב מאד שעד שהמשטרה תגיע לחור הזה ייקח עוד שעה אם בכלל, כי תמיד יש להם מחסור בשוטרים והם לא מוכנים לשלוח שוטרים רק בגלל איזה צעיר שחושב שהוא יצליח ואין להם זמן לזה, אז כמה אנשים ניסו לתפוס בו בכוח, אבל הוא היה מוכן לזה ונתן לאחד מהם אגרוף לפנים הוא לא התכוון לפגוע בו אבל ככה זה יצא ועלה לעליית הגג ונעל אחריו את הדלת בטריקה ונראה מי מסוגל.

באופן הכי צפוי שאפשר הם הביאו את החברה שלו והיא אמרה בקול הזה שלה רוניני מספיק בבקשה, והוא שנא שהיא קוראת לו רוניני כי הוא מרשה לה ככה רק שהם לבד וגם זה רק במצב רוח טוב מאד, וככה היא אמרה איזה פעמיים והוא הבין שהפעם היא פספסה אותו בגדול כי הוא רציני לגמרי, אבל היא התחילה לבכות מה שכמעט פיתה אותו לפתוח, בסוף הוא פשוט התרחק מהדלת הנעולה והתחיל להתעסק עם החבל עם כל הקשירות שהוא למד בקורס סנפלינג המטורף שאח שלו עשה לו פרוטקציה למרות שהוא מתחת לגיל ואפילו שיבי המדריך אמר לו שהוא יודע הכי טוב את הקשירות, והנה עוד אחת ועוד אחת והוא ידע שזה הכי חזק שיש ושאין שום סיבה שזה לא יצליח, והוא תכנן את זה טוב טוב כי הוא ידע שלפעמים אנשים שמנסים לעשות את זה ולא מצליחים מסיימים רע מאד ואז הכל נדפק וזהו.

החברה שלו התחילה לצעוק וללחוש בדלת והוא שמע רחשים שהבהירו לו שאין לו הרבה זמן אז הוא מתח את החבל היטב למטה ווידא שהכול בסדר. הוא ידע שלמזלו בצד הקרוב אליו של הבית הרעוע הזה יש רק תהום ואף אחד לא יוכל להפריע לזה שם, אבל הכל כמובן היה תלוי בבנימין שהיה אמור לטפל בצד השני, והבעיה בבנימין זה שלמרות שהוא חכם ומומחה לקשירות כמעט כמוהו ואפילו יש לו לדרמן חדש שאבא שלו הביא לו מאוסטרליה עם להבים שנפתחים כלפי חוץ הוא רחפן מאד ולכן יכול להיות שדווקא בגללו הכל יידפק, ואם כן זה הסוף של בנימין ואולי גם הסוף שלו ואפילו שהוא נמוך וקצת קטן הוא יודע להחטיף מכות של מתאגרף מקצועי, ואבא אמר לו שזה אפילו קצת יותר חזק מהמכות של יעקב שכבר בן עשרים וחמש ולמרות זאת עדיין לומד בפנימייה כי הוא קצת קוקו.

הוא שמע דפיקות בדלת וחברה שלו התחילה לצרוח ולבכות חליפות אז הוא הבין שזהו זה, אז הוא הידק את החבל וקשר אותו היטב וקפץ
לרגע הייתה לו אשליה שזה הצליח, אבל אז הוא הבין שמי שקשר גרוע היה דווקא הוא, ככה שבמקום האומגה שהייתה אמורה להיות האומגה הכי מטורפת בארץ מעל כל נחל שועלים הוא מצא את עצמו עף כמו טרזן אפילו שהוא רק ילד בן שתים עשרה, והוא ניסה כמו בשכחו אותי בבית אחד שרואים את קווין גוזר לשודדים את החבל לעשות את זה גם עכשיו למרות שהיה לו רק את הלדרמן המסכן של בנימין והחבל שהוא גנב מהסניף היה עבה מאד, ובסוף שנייה לפני שכבר נגמרו המים הוא חתך אותו והתרסק אל תוך המים וכל הידיים שרפו לו מהחבל הגס ובכלל זה היה הרבה פחות כיף ממה שזה אמור היה להיות והכל בגלל בנימין המטומטם הזה או אולי בגללו, אבל זה כבר לא היה משנה כי המים היו קרירים וליטפו אותו במקומות הנכונים שאפילו הוא לא ידע להגדיר אותם ולא היה שם אפילו דג אחד שיהרוס לו את הכיף, וגם לא היה אכפת לו שאבא יגמור אותו ולא שהוא עוד עם הבגדים של שבת ולא שאם דודו ידע שהוא לקח את החבל של הכתובות אש הוא יפרק אותו כי עכשיו היו רק המים, העצים, הוא והחבל, ובסופו של דבר כולנו, כפי שכבר כתב אצ"ג, אשדות בנהר החיים של אלוקים אבי כל.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לקל וחומר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ט חשון ה´תשע"ג  
אבל המשמעות - פחות.
או במילים אחרות - זה מעניין, אבל לא הבנתי.
כ"ט חשון ה´תשע"ג  
אז אני דווקא כן הבנתי
[או שיש עוד רובד נסתר, אז הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו] ומצא חן בעיניי.
ניסיון מוצלח, המשך ככה...
ד´ כסליו ה´תשע"ג  
הלוואי שתמשיך לכתוב פרוזה.
ה´ כסליו ה´תשע"ג  
לרגע זה מרגיש כאילו אני כבר יודעת את הסוף, והוא מת, וזהו. ולרגע מבלבל, ולבסוף, ההרגשה הזו של המים, ושאני צריכה להחליט לבד אם זה הסוף הרע או הסוף הטוב.

עז
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד