המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
תקציר שירי החורף שעבר / מעט מן האור
בביכורים מאז ט"ז חשון ה´תשע"ג

'שְּׁלוֹשָה בָּאִין בְּהֵיסַח הַדַעַת, אֵלוּ הֵן: מַּשִיחַ, מְּצִיאָה וְעַקְרַב' (סנהדרין צז.)
'דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ' (תהילים לז, ז)


לְהַלָן תַּקְצִיר שִׁירֵי הַחוֹרֶף שְּׁעָבַר, אֵלֶה שְּׁ
חִימְּמוּ אוֹתְךָ כְּשְּׁהָיָה לְךָ קַר, שְּׁהִבְטִיחוּ כְּאִילוּ אֵין
מָּחָר, חַכֵּה תִּרְאֶה, יֵשּׁ סִיבּוֹת לְכָל דָבַר, בְּסוֹף הַדֶרֶךְ עוֹד תִהְיֶה
מְּאוּשַּׁר.

(כָּל יוֹם שְּׁעוֹבֵר אַתָּה קְצָת חַי,
בְּעֶצֶם אַתָּה קְצָת מֵת.
הַשְּׁאֵלָה הִיא מַהוּ הַדִּמְיוֹן וּמַהִי הָאֱמֶת)

*
לְהַלָן הַדְלָתּוֹת שְּׁנִטְרָקוֹת בָּפַרְצוּף.
זוֹכֵר, צִיפּוֹרְנֶיךָ שְּׁנֶאֱחַזוֹת בְּכָל יָרֵחַ מָּלֵא בְּכָל סֶמֶל שְּׁזֶה יָבוֹא, אַתָּה תִּרְאֶה,
וְהַלֵב הַשּׁוֹמֵר לֹא לְהִיפַּגָע יִפְעַם בְּקֶצֶב רָגִיל אוֹ מָהִיר,
אֲפִלּוּ שֶׁיָּבוֹא כְּמוֹ שֶׁהַטֶּבַע רָגִיל. וְתִהְיֶה סִבָּה, וְאוֹר גָּדוֹל יָאִיר, 
(טֶּבַע? שָׁלוֹם שָׁלוֹם, אַתָּה חִפַּשְׂתָּ גַּם בְּאֶם.טִי.וִי., הִתְפַּשַּׁרְתָּ
גַּם אִם לֹא הֲכִי טִבְעִי). לֶגִיטִימִי, בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁאַתָּה
בָּחֹשֶׁךְ אַתָּה נִדְלַק עַל כָּל נִיצוֹץ שֶׁמַּבְזִיק, אַתָּה קוֹנֶה
חֲרוּזִים יְרֻקִּים מִפְּלַסְטִיק. 

(וְגַם עַל זֶה כְּבָר וִתַּרְתָּ, לֹא אִכְפַּת לְךָ
לְהַעְתִּיק?)

*
אַתָּה בְּסֶרֶט. כָּל חִיּוּךְ בִּתְחִלַּת קוֹמֶדְיָה דְרַמַטִית 
הוּא סִמָּן לָאַהֲבָה שֶׁבַּסוֹף, לָאֹשֶׁר שֶׁקָּרֵב, זֹאת
יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל אַחַת, אֲפִלּוּ בָּאוֹטוֹבּוּס, כְּשֶׁאַתָּה מִסְתּוֹבֵב. מֶעֵבֵר
לָפִּנָּה הָאֹשֶׁר אוֹרֵב כְּשֶׁאַתָּה
קוֹנֶה כָּל מָה שֶׁמּוֹכְרִים, כְּשֶׁאֵין 
מִמָּה לִבְרוֹר, כְּשֶׁהַסִּיר נוֹזֵל מִלְּמָטָּה, אֶפְשָׁר רַק
לַעֲלוֹת מִתּוֹךְ הַבּוֹר.

(אַתָּה מִתְבַּלְבֵּל, אַתָּה יוֹדֵעַ. זֶה לֹא יָבוֹא כְּשֶׁתִּסְתַּכֵּל.)

*
הַשְׁלֵךְ אֶל הָרוּחַ אֶת רְסִיסֵי הַתִּקְוָה הָאֵלֶּה, (שֶׁלֹּא קָפְאוּ בָּהַאמֶר
הַפָּתוּחַ, בְּסִיוּרֵי הַלַּיְלָה). כִּי נִסִּיתָ לִפְתֹּחַ אִתָּם אֲבָל אַתָּה רַק סוֹגֵר. כִּי צָרִיךְ שֶׁתִּתֵּן לָיֵאוּשׁ עַד שְּׁ
תִּתְעַוֵּר (כְּמוֹ זֶה: לֹא מְשַׁנֶּה, אֲנִי אֶמְצָא מִישֶׁהוּ כָּמוֹךָ. הִיא לֹא). וְכֵּן, זֶה אוֹמֵר לֹא לְדָבֵּר, רַק
לָלֶכֶת בָּחֹשֶׁךְ, לִהְיוֹת גֶּבֶר, זֶה מִמֵּילָא לֹא הָיָה אוֹר, זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. תַּקְשִׁיב, זֶה פָּשׁוּט
גָּדוֹל יוֹתֵר. מָה לַעֲשׂוֹת, אַל תְּנַסֶּה לַעֲשׂוֹת רַק לְהִתְאַוֵר. כִּי זֶהוּ, כִּי אֵין
חֲרוּזִים יוֹתֵר. כְּמוֹ, אֵיךְ אֶבְיָתָר אוֹמֵר,
אַתָּה שֶּׁקֶט.

הִיא
תַּעֲלֶה מִן הַמִּדְבָּר.
*
(אַתָּה מֵת כָּל יוֹם שְּׁעוֹבֵר אַתָּה
בְּעֶצֶם מִתְּחַיֵּה.
אִם קָשֶׁה לְךָ לְהָבִין, נַסֵּה לְדַמְיֵן.)


יאוש קיטש שתיקה תקווה

© כל הזכויות ליצירה שמורות למעט מן האור
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"א חשון ה´תשע"ג  
איך?
סיימתי בלי נשימה.
כל כך מיוחד
המילים, המבנה, הזרימה, ה... ה....


(היו כמה משפטים ש*אולי* היתי מוותרת עליהם, וכמה מקומות שאולי היתי חורזת יותר, אבל בטח בקריאה חוזרת אשנה את דעתי)
כ"א חשון ה´תשע"ג  





באמתשלאיכולהלדבר.
וחומשת.
ואיך אתה, איך יש עוד שמרגישים אוף.
כ"א חשון ה´תשע"ג  
לא יכולתי שלא לצטט.


אולי זה מה שיסתום אותך,
אולי תתמלא.
אתה מנסה, אין לדעת.
ואם לא זה, אולי משהו אחר.
אולי יהיה במבצע.
אולי מחר.
הרי יחדשו את המלאי,
כי זאת תחילת עונה
וכל הלבבות
- - -

[פרח]
כ"א חשון ה´תשע"ג  
טוב, וואו. לא יודעת מאיפה להתחיל לעכל את השיר הזה.
מקווה לחזור לכאן.

(ובטח מובלעים כאן עוד הרבה שירים שלא זיהיתי)
כ"ב חשון ה´תשע"ג  
-אנחה-
מדהים.
הַשְׁלֵךְ אֶל הָרוּחַ
אֶת רְסִיסֵי הַתִּקְוָה הָאֵלֶּה,
כִּי נִסִּיתָ לִפְתֹּחַ אִתָּם אֲבָל
אַתָּה רַק סוֹגֵר
כ"ב חשון ה´תשע"ג  
אין כמוכם, שימחתם מאוד.. ותודה על ההמלצה, איזה כיף, אני כבר לא חדש...
נדודים - לכבוד הוא לי, השיר שהוספת, הייתי שמח לראות אותו במקום משלו.
קפץ לי היום פסוק מהפרשה: 'והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא'..
כ"ב חשון ה´תשע"ג  
הוא ממש "הולך לבד".

ובאמת, קסם איך ששיר כזה נולד. עשית פה יצירת אמנות לשמה.

כמה הנאה נגרמה לי לקרוא את זה!
כ"ג חשון ה´תשע"ג  
תַּקְשִׁיב, זֶה פָּשׁוּט

אבל הפשטות הזאת הורגת אותי.

(כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע)
(קוראת שובושובושוב)
כ"ו חשון ה´תשע"ג  
כ"ו חשון ה´תשע"ג  
כל הלהיטים החמים של הקיץ שעבר
מידפקים על החלון שלי כמו
זבוב כלוא: תנו לנו לצאת, הם מתחננים, בפנים קר.
אני מרגישה בדיוק אותו הדבר--
בחוץ מהבהב סתיו. עלים מאדימים בקצוות, נשבר השרב. בירושלים
אי אפשר לצאת בערב בלי סריג. זוג מאוהב
על הספסל לידי מזכיר כמה צריך מישהו לחבק בקור הזה, כשמחכים לקו לילה הביתה, בחיי
כמה קר בלילות בירושלים עכשיו.

אמרו שתהיה סערה. במקום
האפור הזה ממשיך לתלות מעל ראשינו כמו אזהרה. הצינה
מתאימה לי עכשיו כמו כפפה (אם הוא היה, וודאי
היה מניח על הכתף שלי זרוע חמה, רפה. אולי
היה מביט בי בשקט ואומר את יפה)
באמת שהעיר הזו עייפה

מאה ושבע בדרך הביתה ובספסל האחורי אני
מחבקת את עצמי בסריג של מישהו אחר.
(זה לא ממש עוזר)
הקיץ נגמר. אני כבר יודעת שלא תישאר. אבל
אולי עוד יש בי טיפת חוצפת קיץ חשופת כתפיים, גזורה מעולם אחר

אני יודעת שזה מטורף, אבל
זה המספר שלי
אולי תתקשר
כ"ו חשון ה´תשע"ג  
השיר שלי מחוויר פה. (אני מסמיק)
תודה.
ד´ כסליו ה´תשע"ג  
וְורד
ז´ כסליו ה´תשע"ג  
אורי, זה נפלא! השיר שלך... נפלא.
אני צריך לומר יותר, אבל....
תודה.
י"א כסליו ה´תשע"ג  
החריזה, המשקל, היחס אל הקורא, ההשתעשעות.

[וזו מחמאה גדולה, מבחינתי]

קצת לא ענית לקושי שהצבת, ההחייאה מגיעה במפתיע מדי, בשבילי. כל הקיטש נעלם. כל החושך. מאיפה היא תגיע פתאום. ואיך מרפים מההאחזות האחרונה בשבריר התקווה בשביל שהיא תגיע באמת בהסח הדעת.
כ"ב כסליו ה´תשע"ג  
כי לא ידעתי מה לומר.

אבל פתאום נזכרתי בו שוב, וחשבתי שזה לא פייר שלא תהיה פה תגובה.

אז אני אומר רק שכתבת את האוויר שאני נושפת כל יום, ובכל זאת, כשקראתי אותו, האגרוף בבטן היה עדיין כואב, ונגמר לי האוויר.

ובכל זאת, תודה.





כ"ה שבט ה´תשע"ג  
מעלה חיוך. משמח ויצירתי נורא(=
י"ז תמוז ה´תשע"ג  
(במסגרת חיפושי שירים תקופתיים ללוח)

מופתעת מאוד שעוד לא הגבתי כאן.
ו,שכחתי כמה זה צורב.

אַתָּה בְּסֶרֶט. כָּל חִיּוּךְ בִּתְחִלַּת קוֹמֶדְיָה דְרַמַטִית
הוּא סִמָּן לָאַהֲבָה שֶׁבַּסוֹף, לָאֹשֶׁר שֶׁקָּרֵב, זֹאת
יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל אַחַת, אֲפִלּוּ בָּאוֹטוֹבּוּס, כְּשֶׁאַתָּה מִסְתּוֹבֵב. מֶעֵבֵר
לָפִּנָּה הָאֹשֶׁר אוֹרֵב כְּשֶׁאַתָּה
קוֹנֶה כָּל מָה שֶׁמּוֹכְרִים, כְּשֶׁאֵין
מִמָּה לִבְרוֹר, כְּשֶׁהַסִּיר נוֹזֵל מִלְּמָטָּה, אֶפְשָׁר רַק
לַעֲלוֹת מִתּוֹךְ הַבּוֹר.

(אַתָּה מִתְבַּלְבֵּל, אַתָּה יוֹדֵעַ. זֶה לֹא יָבוֹא כְּשֶׁתִּסְתַּכֵּל.)
ג´ אב ה´תשע"ג  
שאני חוזרת על עצמי, אבל זה כל כך איתי לאחרונה.
פשוט
(אַתָּה מִתְבַּלְבֵּל, אַתָּה יוֹדֵעַ. זֶה לֹא יָבוֹא כְּשֶׁתִּסְתַּכֵּל.)

ט"ו כסליו ה´תשע"ה  
אתה יכול לכתוב לנו עוד?
זה ממש לא פייר שהיוצרים הכי טובים כאן פשוט עוזבים אותנו.
מהדברים ששווה לקרוא להם שווה קריאה.
תודה
ט"ו כסליו ה´תשע"ה  
על המחמאות, אבל הרגשתי ועדיין מרגיש שלא בריא לי להיות שקוע בעולם הזה של יצירה ושל מילים. ואני לא מצליח לשמור את זה מאוזן, אז מעדיף לשמור מרחק..
וההכי טובים כאן עדיין כאן, אז הכל טוב
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד