בנושא
בכרם
חדשות
 
עם תועי לבב / aiziq
בביכורים מאז ט"ז חשון ה´תשע"ג

לְאֻמִּים רַבִּים מִתְרוֹצְצִים בְּתוֹכִי
וְכָל אֶחָד מֵהֶם עַם־תּוֹעֵי־לֵבָב
זֶה עִם זֶה מִתְקוֹטְטִים
כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה
כְּדוֹר הַמִּדְבָּר
וְאֵין לִי וְלוּ יָהּ אֶחָד לְנַפְשִׁי
לְשְׁפֹּךְ לְפָנָיו אֶת בִּכְיִי וְשִׂיחִי,
לִשְׁאֹל אוֹתוֹ אִם כֵּן לָמָּה  
וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי?
כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה
כְּדוֹר הַמִּדְבָּר!
וְרַק הַשִׁירָה מִשְׁעֶנֶת כּוֹחִי
כְּתֵיבַת מַבּוּל וּבָהּ צֹהָר מוּאָר
וְתוֹעֵי הַלְּבָב מְזָמְּרִים בָּהּ תַּחֲנוּנִים
כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה
כְּדוֹר הַמִּדְבָּר.

 

 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לaiziq
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
לפגוש את השיר שלך שהזכיר לי ממש את מה שכותב רבה"ק בשיחות הר"ן, עז (אני ממסרשת לך את השיחה). "ודע שהכל אחד שהמחלקת שבפרטיות בין איש וביתו וכיוצא כנ"ל, הוא גם כן ממש המחלקת שבין המלכים והאמות, כי כל אחד מאנשי ביתו הוא בחינת אמה מיחדת והם מתגרין זה עם זה כמו שיש מלחמות בין האמות".

הרעיון בה הוא שלאדם יש מחלוקות (עם עצמו, עם בני ביתו) כיוון שאין בתוכו שלום. וזה נובע מכך ש"האומות מתלבשות בו" כלומר מידות שונות שהשורש שלהן מגיע מאומות שונות, נמצאות בתוכו והן מתגרות האחת בשניה וזה גורם לאדם להשתגע מרוב תסכול. העצה שרבה"ק מביא לכך, היא שהאדם יהיה במקום של ישוב בני אדם, ולא ישב לבד.

"ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האמות שנכללין בו לבדו כנ"ל. אבל כשהוא בישוב בין אנשים יש מקום להמלחמה להתפשט בכל אחד מהבני בית או בין השכנים כנ"ל".

מקביל מאד לנאמר בשירך על העמים השונים בפרט שאתה מוסיף לכך את עניין המדבר, שהוא לא מקום של ישוב בני אדם.

טוב. זה ההקשר שלי לנאמר פה.

אגב תגיד, למדת את השיחה הזאת לפני ששוררת? או שהדבקת את הקצב והגעת לדרגת יצירה נבואית?
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
איציק.
השיר מאוד כנה, ומאוד ישיר, אני מרגישה. האמירה היא ברורה ועל פני השטח, בלי חידות וכתבי סתרים - והשירה רק מדגישה אותה ואת העומק והרוחב שלה.
אני חושבת שזו שירה מאוד אמיצה, שירה שעוסקת בנושאים כל כך פנימיים וסמויים, באופן כל כך כנה וישיר. שאפו.

ומאחלת לך מנוחת הנפש.
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
כמה קשה להיות דור המדבר, התוהה, התועה, ככ הרבה שנים.
כמה קשה להיות ליד התהיה בלי מענה מבורר.

והבדידות...

עז
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
תודה רבה על התגובה מכל הלב, תגובות מסוג זה תמיד מרגשות אותי ואני אסיר תודה לכן

אישה שמחה או אולי איש השמחה - חן חן גם לך
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
כיף לראות שהקושי עבר
י"ז חשון ה´תשע"ג  
ברשותך חילקתי את השיר לשלושה בתים-
כל בית מסתיים בדור המדבר.
הבית ראשון מתחיל עם רבקה ששני לאומים בקרבה ואצלך מספר לאומים בילבול ובלאגן כמו דור המדבר עם תועי לבב

הבית השני-
הדגש הוא ה"אני" ללא דימויים והאני אומר בסוף משפט של רבקה מהבית הקודם- למה זה אנוכי.

הבית השלישי: מביא את המבול שאף הוא כמו דור המדבר היה דור של תעייה (ומניין שאף משה היה באותו הדור שנאמר בשגם הוא בשר בשגם בגמטריה משה)
ובבית השלישי נפתח צוהר של אופטימיות שדרכה יכולה לצאת יונת השירה.
וכמו שלאחר ארבעים שנה של תעייה העם נכנס לארץ המובטחת כך גם בשיר יש צפייה שכלו שנות המדבר.

ובשולי הדברים-
- אהבתי את החיבור של דור המדבר ודור המבול יש שרוצים להגיד שאף אנחנו שיכים לדור של תעייה מחד ודור דעה מאידך.

-אפשר לקנות את השורה-
וְאֵין לִי וְלוּ יָהּ אֶחָד לְנַפְשִׁי

-מעניין שיצחק(איציק) לוקח את רבקה בהיותו בן ארבעים כמו במקרא.
י"ח חשון ה´תשע"ג  
מעניין שבמקור, הקב"ה הוא זה ש"מתקוטט" עם דור המדבר.
י"ט חשון ה´תשע"ג  
שהיית לנו לפה.
י"ט חשון ה´תשע"ג  
זה שיר נהדר, והסיום במיוחד.

(יש משהו שקצת נתקע לי בזרימה, כנראה שזה הסמנ"ש ועוד יותר סימן הקריאה, שאני לא רגיל ולא אוהב בשירה, למרות שאני לא בטוח שכדאי לוותר עליהם.)
י"ט חשון ה´תשע"ג  
כל-כך הרבה זמן שלא ביכרתי פה... ואיזו שמחה לפגוש את השיר הזה. מקווה שתבוא אל מנוחתך.
י"ט חשון ה´תשע"ג  
נני- תודה על הקריאה המרתקת !
( לאיזו רבקה התכוונת בהקשר שלי? אין לי באמת עניין בבנות ארבע רחל"ץ )

ארגמון - תודה! יפה ששמת לב לשינוי בין המקור לבין כאן
פתק - תודה שהיית לפיות נוספים

יהודה - אתה צודק, אפשר לשחק עם המקום של סימן השאלה, יכול להיות שאשנה את זה בעוד כמה קריאות תודה!

הזורע בדמעה -תודה רבה על התגובה, על השמחה ועל האיחול

תודה רבה!

איציק.
כ´ חשון ה´תשע"ג  
או 14 לפי מקור אחר

רבקה היא זאת שיש גויים שמתרוצצים בקרבה
ואי זאת ששואלת למה זאת אנוכי.

ויצחק היה בן 40 בלוקחו את רבקה וכל השיר נע סביב גיל ה40

ויצחק ואיציק זה היינו הך.
כ"א חשון ה´תשע"ג  
איזה חשבון נפש מושר
מרשים.
לא יודע אם לזה נתכונת אבל מאוד אהבתי את "כתיבת מבול" התיבה ככלא היא התיבה היא המבול פרדוקס החיים.

אחד הדברים המעניינים בספר "במדבר" הוא שלכאורה הוא ספר בדיעבד. שהרי אם לא היו חוטאים המרגלים לא היה נגזר עליהם לנדוד 40 שנה במדבר. מלבד זאת כל הספר עמוס משברים של עם ישראל. הרב צבי יהודה הכהן קוק מסביר שספר במדבר הוא ספר הדרך.
הערך של הדרך על כל משבריה שהיא היא המביאה לגאולה "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע" ממנה דייקא.

שיר מעניין.

בברכת טעם העץ כטעם פריו
אבא אלדד הנחמד.
כ"א חשון ה´תשע"ג  
ש"כתיבת" הוא גם מלשון כתיבה.
יפה לך!
כ"א חשון ה´תשע"ג  
נני תודה על ההסבר, ניחשתי שלכך התכוונת אבל עלו בראשי עוד פירושים וטוב שהסרת אותם מעל סדר היום

כראזי ידידי, איפה למדת לקרוא ככה?!! התענגתי על כל מלה, תודה רבה!

איציק.
ב´ אייר ה´תשע"ג  
הדיאלקטיקה, השיח הפנימי, של כל הערב-רב הזו שבתוכך (שבתוככי, שבתוככנו) והתחושה שרק דרך היצירה (אתה כתבת שירה, אני מוצא זאת גם בפרוזה לסוגיה ובציור) ניתן לתת מוצא כלשהו להמוני האני שיש בך.

רץ לשלוח את השיר הזה לקולגה-מודרכת שלי.
ב´ אייר ה´תשע"ג  
שלמזלי יש י-ה לשפוך לפניו את שיחי, אבל במחשבה שניה (שוב הביטוי הזה) הבנתי שזה בכלל לא הנושא או הנקודה, גם למי שמאמין קשה לחיות עם לב סקול שלכת אבנים (ארמז כפול ללאה גולדברג במשפט אחד, כמה ניקוד מקבלים על זה?) ועם רב שיח חסר תרבות דיבור בחזה, ושום א-ל לא ישנה את המצב הזה. נדמה לי שמבחינה זו חנה נון (אשרי חלקה ברמות אחרות לגמרי) כיוונה הרבה יותר ממני למקום בו אתה נמצא, כי היא מתארת קונפליקט שאני לא באמת חווה.

איציק, אתה משורר נהדר והתגעגעתי, לא אליך אלא אל המפגש עם השירים שלך.

אני כותב את זה ב"פאבליק" כדי לתת לעצמי איזשהו גבול: אני חושב שפעם לא יכולתי להבין את השירים שלך מהמקום בו אני מבין אותם היום, כל שכן להגיב אליהם מכאן, וזו תחושה נהדרת, לראות שוב כמה שצמחתי.

תודה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד