|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
ט"ו חשון ה´תשע"ג  | |
וכמה דו משמעויות בשיר אחד. זה נהדר. שילוב המציאות עם המקורות ועם התחושות. נגעת. |
 |
ט"ו חשון ה´תשע"ג  | |
החיבור למקורות, ומשחקי המילים פשוט אדירים! חומשת |
 |
ט"ו חשון ה´תשע"ג  | |
זה נורא ומדהים וכשרוני ועוד דברים שאין לי איך לכתוב.
|
 |
ט"ז חשון ה´תשע"ג  | |
לו הייתי מבינה מחצית מן המשמעויות המוזכות הייצי שמחה אף יותר. שיר מצויין |
 |
ט"ז חשון ה´תשע"ג  | |
מצטרפת למה שאמרו כולם. שיר מקסים, והמשחקים כאן נהדרים, בטח פיספסתי חלק. (אם כי מודה שלא הבנתי את ה"בקרוב ממ"ש")
מעניין אותי איך את מול השיר הזה היום, כשאת נמצאת כבר במקום אחר, שאת יודעת שעברת את זה. (לא חייבת או צריכה בכלל לענות, כמובן) |
 |
י"ח חשון ה´תשע"ג  | |
כבר אמרתי. שיר פשוט אך עמוק.
(אז היתה לך שכנה חב"דניקית? ממ"ש ממ"ש ממ"ש. אני מניח שלזה התכוונת) |
 |
י"ט חשון ה´תשע"ג  | |
איכשהו נראה לי שזה התפספס, אבל זו לא הפגיה אלא אשפוז שהגיע אחרי.
ארגמון צודק לגבי הממ"ש.
אחינועם- אני לא מרגישה במקום אחר. אמנם הפן הפיזי\טכני (כמעט) מאחורינו אבל מבחינתי השאר לא |
 |
י"ט חשון ה´תשע"ג  | |
טרילוגיה יפהפיה. וכל מילה שלי תגרע מיופיה. |
 |
כ"א חשון ה´תשע"ג  | |
תודה. הסקתי את זה מה"מכיר בי שכוחי יפה". טעיתי כנראה.
(רציתי לשאול למה זה שייך לכאן ולא לשירי הפגיה אבל אני רואה שכבר ענית על זה, אז שוב תודה.) |
 |
כ"ט תמוז ה´תשע"ו  | |
|
 |