בנושא
בכרם
חדשות
 
רפלקס מורו / נדודים בחול
בביכורים מאז י"ד חשון ה´תשע"ג

אנשים הולכים וחוזרים ורצים לשומקום. פוכרים ידיים אל מול הכאב. בנפילות הם לופתים באצבעות רועדות את ליבם, כמו מתוך רפלקס, שרק לא ישבר הפעם, שלא ישבר. מריעים לשלמותו [כסילות לשמה. הלא כשנפלו נשפך הלב, והשלם הוא ריק כל כך] רק אחר כך הם לומדים לדעת כמה כבד לב ריק. מרוקנים ארגזי זיכרונות לרחוב, אבל זיכרונות חדשים לא קונים במכולת, ומה יעשו בכל האולמות הללו, שנותרו חשופים אל הרוח. לעזאזל, למה אי אפשר לקחת אקמול או רוקסט כשיש כאב בחצי מהלב, הרי זה כמו מיגרנה. כמו. בתוך האפור הזה רודפים אחרי זנבו של אלוקים, כי בסוף היום, הוא היחיד שנשאר. מול שמיים מעוננים הם ממלמלים בקול פריך מאד: "זאת הייתה טעות, לא הייתי צריך לעמוד בתור ההוא פעמיים, מי בכלל צריך כל כך הרבה לב?!"



בדידות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לנדודים בחול
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
אם לא היה כל כך הרבה לב, לא היה אפשר לכתוב ככה.
טוב שיש לך.
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
תודה שאיבחנת בין: לב שלם, לב שבור, לב מלא ולב ריק. גרמת לי להרהר על הדימויים ועל מה זה אומר אצלי.

המשפט האחרון חזק: "לא הייתי צריך לעמוד בתור ההוא פעמיים, מי בכלל צריך כל כך הרבה לב?!"
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
איזה יופי כואב..

(מעניין אותי. את מתכננת את הכתיבה, או שהיא זורמת לך תוך כדי? הסגנון שלך מאד מוכר לי מעצמי.)
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
בפעמיים לב אפשא גם לשמוח פעמיים, לאהוב פעמיים.
איך הכאבת בלב הריק, בחלל.

מאחלת לך ימים של לבבות מלאים.
אוהבת אותך
עז
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
מורו, שיש לו כזה רפלקס?
ט"ז חשון ה´תשע"ג  
י"ז חשון ה´תשע"ג  
אני גרועה בהצמדת קישורים:(
ריח גנים- אני זורמת עם זה, לא מתכננת. המילים קופצות לראש ואז אני משננת אותן שלא אשכח עד שאכתוב.

אוהבת את כולכם אנשים, אתם יקרים.
כיף לי הלב הגדול שלי, רק שלפעמים זה לא פשוט:)
י"ט חשון ה´תשע"ג  
כמה, כמה שהזדהיתי.
תודה על הדיוק,
והרגש.

(בדיוק לפני כמה ימים כתבתי
על הרצון הזה של לא-להרגיש לפעמים,
לאטום את הלב
[אולי אעלה בהזדמנות])

מי בכלל צריך כל כך הרבה לב

כ"ב חשון ה´תשע"ג  
לב, אנשים, חיים... הצלחת לשים בקטע אחד כמעט כל מה שנראה לי מיותר בעולם הזה (: העולם הזה מת.
בכל אופן, בטוחה שלא התכוונת לתווית של "ריקנות"?
ז´ טבת ה´תשע"ג  
"לופתים באצבעות רועדות את ליבם, כמו מתוך רפלקס, שרק לא ישבר הפעם, שלא ישבר. "

ניסחת במילים את מה שכולנו חשבים.
את כותבת ממש יפה.
כ"ב תמוז ה´תשע"ד  
ומדוייק עד שזה כאב. תודה.

הלב הזה כל כך שבור שחייב הוא להתחדש.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד