כיפה אדומה היא הזאב,

אני המכשפה

שמאלצת אותנו שוב ושוב לנגוס

באותו פרי אסור

ולטעום מגן העדן.

אותו תפוח נגוס,

בטעם קליפות שיגרה

בגינו אשקע בתרדמת

וליגונך לא אתעורר.

בזמן שארבע עשר עיניים מתלחלחות

שבע מצנפות הרכינו

ושלגיה אחת החווירה בארון

זכוכית מעשה חושב.

אחרי שכבר ירדת מהסוס,

השלת את הגלימה

וזרקת את החרב,

שפתיך הן נשקך היחיד

ורק בעיניך נותר ניצוץ

אהבת אמת

הקסם החזק בעולם

וכל קסם,

מגיע עם מחיר.