לגנעדן

כֹּל בֹּקֶר
הַדָּם זוֹלֵג מִכֹּל הַקְּצָווֹת
בִּנְחַלִים; הַגּוּף מִתְקַפֵּל לַחֲצִי
עִגּוּל. כְּבָר שְׁבַע-עֶשְֹרֵה-וְמַשֶּׁהוּ שָׁנָה
אֲנִי דִּירַת עֲרַאי: מוֹצֵאעוֹזֵבמוֹצֵאנֶעֶזָב,
אֲנִי מִתְפַּתֵּל מִכֵּאבִים מִתַּחַת לַשְֹמִיכָה כְּמוֹ לוּ
לָב

הַלֵב שֶׁלִי הַר גַּעַשׁ
וְהַדָּם רוֹתֵחַ. כֹּל בֹּקֶר
הוּא מֵצִיף אֶת הַמִּטָּה
עַד לַשָֹפָה וְאָז
נִקְרָשׁ וְכָבֶה וּמַשְׁאִיר
שְׁחוֹר מְחֻסְפָּס.
הָאֶצְבָּעוֹת מְטַיְּלוֹת
בְּיֵאוּשׁ עַל עוֹר הַגּוּף
אֲנִי בּוֹנֶה עָלָיו סֻכָּה מוּאֶרֶת וְ
רַכָּה וּמִתְרַחֶקֶת;
אֲנִי יוֹרֵד לַלֵב
עִם סַכִּין חַדָּה לִשְׁבֹּר
פִּסוֹת בַּזֶּלֶת;
אֲנִי מֵרִים אֶת הַיָּדַיִם
כְּמוֹ שְׁתֵּי עֲרָבוֹת
חֲבוּטוֹת. הָרֵיחַ הַמְּדֻמְיַּן שֶׁלָּךְ
בְּתוֹךְ הַמַּחֲנָק
הוֹלֵם בִּדְפָנוֹת הָאַף
כְּמוֹ הֲדַס.
מְהָרָעָב אֲנִי נוֹגֵס בְּאֶתְרוֹג
כֹּל בֹּקֶר

חַלּוֹנִפְתַּחְנִסְגָּר
לְבַד
אֲנִי לֹאנוֹשֵׁם