אֲנִי
יְצוּר קָטָן מְאוֹד מִסְתּוֹבֵב בַּחֲדָרִים
שֶלִי וּמְנַסֶּה לָצֵאת
וּמְשׁוֹטֵט בַּאֵיבָרִים וְדוֹפֵק
עַל הַעַפעַפָּיִים וְטוֹבֵעַ בְּאֲנִי
גָוָון אֶחָד שֶׁל כָּחֹל מַחֲנִיק אֵין בִּי
שׁוּם צֶבַע אַחֵר

בַּלַיְלָה
הַשְמִיכָה נוֹפֶלֶת
מְהַבֶּטֶן הַנְפוּחַה
וְקַר אֲנִי

כָּבֵד מְאוֹד כִּי
יֵש בִּי יוֹתֵר מִדַי אֲנִי יוֹשֵב בּשִׂיכּוּל רַגְלַיִם
וְיָדַיִים נֶאֶחַזוֹת בַּאָרֶץ וְנֶעֶצַם
וּמְנַסֶּה לִזְרֹם כְּלַפֵּי מַטָּה וּלְהַכּוֹת
שָׁרָשִים אֲנִי
מְטַלְטֵל מִבִּפְנִים אֶת הַקִירוֹת
שְתַעֲקֹר אוֹתָם סְעָרָה

יְצוּר קָטָן מְאוֹד מְטַיֵּל
בַּחֲלוֹמוֹת שֶלִי
מְחַפֵּשֹ לִי
צֶבַע אַחֶרֶת