בנושא
בכרם
חדשות
 
נקיונות פסח / yaelbnc13
בביכורים מאז ב´ תשרי ה´תשע"ג

בבניין שבו גרתי, בקומה מתחתי, גרה זקנה שהיתה מתחילה בנקיונות פסח ביום שאחרי פורים. אני מכירה עוד ילדות שאצלן מתחילים לנקות ביום שאחרי פורים, ואפילו בנות שמתחילים אצלם לפני, אבל אף אחד לא עושה נקיונות פסח כמו שעשתה אותה זקנה.

היא היתה יושבת על המרפסת עם פנקס, וככה מתחילים להם נקיונות הפסח. היא היתה מאד מסודרת, הזקנה, והיא היתה עוברת בבית שלה חדר-חדר: חדר משפחה, חדר חברתי, חדר בין אדם לחברו, חדר דיבור, חדר בריאות, חדר עזרה לעצמי...

בכל חדר היא קודם כל היתה מטאטאה הכול-הכול-הכול לערימה אחת גדולה באמצע הרצפה: זבל, כביסה מלוכלכת, מחברות ישנות, תכשיטים שנאבדו באבק, בובות יקרות, מתנות מהנכדים, מכתב אהבה, מתכונים מעולים...

אחר כך, היא היתה מוציאה את הזבל. את כל הזבל היא זורקת לפח. זה קשה, היא היתה אומרת, כי את הכול רוצים לשמור, אבל יש דברים שהגיע הזמן פשוט לומר להם לא.

אחרי שהיא היתה מוציאה את כל הזבל, היו נשארים רק דברים שהיא היתה רוצה לשמור. בדרך כלל היא היתה לוקחת הפסקה קטנה כדי לשתות תה עם שתי כפיות סוכר, ולהרגע. מהמרפסת שלנו הייתי רואה אותה מתנדנדת על כסא של סבתות, כוס תה ביד, ועיניים מהורהרות בוהות אל עבר האופק.

ואז היא היתה חוזרת אל הניקיון. היא היתה שולפת מתוך הערימה, בזהירות, את הבגדים המלוכלכים שצריכים לעבור כביסה, ואת הכלים המלוכלכים שצריכים לעבור שטיפה. היא היתה לוקחת את כל אלה, הדברים שבאותו הרגע נראים כמו זבל, ומנקה אותם עד שהם הבריקו בנקיונם. היא הייתה משאירה אותם לייבוש, גם את הבגדים וגם את הכלים, כדי שאחר כך תוכל להשתמש בהם, כמו בכול דבר טוב.

עכשיו היתה נותרת משימה מייגעת, אם כי לא קשה מדי. הזקנה היתה נגשת אל הערימה, ולוקחת כל פריט ופריט למקומו. חלק מהדברים בכלל היו צריכים לעבור חדר, וחלק רק היו צריכים שיניחו אותם על מדף, או בתוך ארון סגור, או במדפי הספרים, או על שולחן העבודה, או על המיטה, מתחת לכרית, או על מסמר בקיר, או בתוך מקרר, או במקום כלשהו אחר.

בדרך כלל בשלב זה הייתי יורדת, עם כמה לחמניות טריות פרי מעשה ידיה של אמי, כדי לתת דרישת שלום מהבית שלי לזקנה. הייתי הולכת על קצות האצבעות, כדי לא להפריע לבית, שהרגיש תמיד כמו ספרייה-מלא בכול טוב, שקט, ומסודר לפי הא'-ב'.

במרפסת, היא הייתה שואלת אותי איפה כדאי לשים את הנשיקות, על מדף גבוה או נמוך, ונזכרת שהחלב צריך להיות במקרר, כדי שלא יחמיץ.

אחרי השלב הזה, כבר לא הייתה נשארת ערימה. הריקנות הייתה גורמת פתאום לעיניים להימשך אל הקירות המקושטים, מדפי הספרים המלאים בסיפורים בכל הצורות ובכל הצבעים, הצילומים הממוסגרים של כמה רגעים מאושרים, והרצפה המלוכלת, שהאבק עוד שולט בה.

זה מה שהיה נשאר לעשות: לטאטא את כל האבק, לאסוף ולזרוק אותו, לשפוך מים וסבון על הרצפה, לשטוף את החדר, ולהוציא את המים החוצה. ואז לשטוף את החלונות, כדי שתיכנס שמש של אביב, שיהיה אפשר לראות החוצה, ושההולכים בחוץ יראו את הבית דרך חלונות מבריקים.

אחרי יום מתיש של נקיון יסודי, כאשר השמש כבר הייתה שוקעת, הזקנה היתה נכנסת לבית לאכול מרק כתום ולהתקלח. ביום למחרת, היא היתה מתחילה את החדר הבא בלב.

רק אחרי שהיא הייתה מסיימת, היא הייתה לוקחת ביד מטאטא ומגב, כדי לנקות גם בפנים, ולא רק במרפסת.



חשבון נפש פסח

© כל הזכויות ליצירה שמורות לyaelbnc13
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ תשרי ה´תשע"ג  
אני הבנתי, לפי ההקשר, שאת דווקא מכוונת לראש השנה, ודווקא כן תייגת חשבון נפש.

באופן כללי, למרות שהרעיון מוכר, הכתיבה טובה מאד. (רק- במקום תכשיטים שנאבדו, תכשיטים שאבדו)


 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד