בנושא
בכרם
חדשות
 
ישראל עמך יושבים על אדמתם / אביצר
בביכורים מאז כ"ט אלול ה´תשע"ב

יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ יוֹשְבִים עַל אַדְמָתָם, הָיוּ כְּחֹלְמִים בְּשוּבְךָ אֶת שְבוּתָם, וַיְטַּמְּאוּ אוֹתָה בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵם מִכָּל טֻמְאוֹתָם.
אָתִינוּ לְפָנֶיך בִּלְבָבוֹת נִשְׁבָּרִים, אֶת חֲטָאֵינוּ הַיוֹם אֲנַחְנוּ מַזְכִּירִים, בּוֹאֵנוּ לֹא בְּחֶסֶד וְלֹא בְּמַעֲשִׂים יְשָׁרִים, בִּבְכִיוֹת וּבְתַחֲנוּנִים אֶת פָּנֶיךָ מְשַׂבְּרִים.
גְאַלְתָּנוּ בַּשְׁלִישִׁית כִּימֵי צֵאתֵנוּ מִמִצְרַיִם, גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ מִפָּנֵינוּ וַתִתְּנֵם לְמִרְמַס רַגְלַיִם, דַּרְכְּךָ אֵיךְ מָאַסְנוּ וַנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִים, דִּבַּרְנוּ לִהְיוֹת גַּם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם.
הוֹשַׁעְתָּנוּ מִשִׁעְבּוּדֵנוּ וְהוֹצֵאתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, הֶעֱלֵתָנוּ לְאַרְצֵנוּ לִהְיוֹת קוֹמְמִיוּת עוֹמְדִים, וְאֵיךְ הָיוּ שָׂרֵינוּ מִקוֹל עָלֶה נִדָּף רוֹעֲדִים, וְנָע לְבַב עַמֵּנוּ מִפְּנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים.
זְרוּיֵינוּ לְאַרְצְךָ קִבַּצְתָּ עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, זָבַת חָלָב הִנְחַלְתָּנוּ וְנָשְׂאוּ פִּרְיָם הֶהָרִים, חֲבָלֶיהָ אֵיךְ מָאַסְנוּ וַנִתְּנֵם בְּיַד זָרִים, חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִָם לִסְפּוֹת עַל עָוֹן הַתָּרִים.
טוֹבָה וּרְחָבָה הִנְחַלְתָּנוּ מַבָּט עֵינְךָ מִמֶּנָּה לֹא סָר, טוּבְךָ גָּבַר עָלֵינוּ וְתָמִיד לָנוּ לֹא חָסַר, יְשׁוּרוּן אֵיךְ בָּעַט וַיֵשֶב עַל סִיר הַבָּשָׂר, יָשְׁבוּ עַל נַהֲרוֹת הִיא לָהֶם הַסִּיר וְהֵם הַבָּשָׂר.
כְּבוֹדְךָ הִשְׁכַּנְתָּ בְּתוֹכֵנוּ בְּתַבְנִית מִקְדָּש וְכֵלִים, כָּל זְכוּרֵנוּ צִוִּיתָ לְהֵירָאוֹת בּוֹ לְפָנֶיךָ שָׁלֹשׁ רְגָלִים, לִמְקוֹם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֵיךְ הִכְנַסְנוּ שׁוּעָלִים, לְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשְׁךָ בְּהַבְלֵיהֶם וְאֵין מַכְלִים.
מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים הַקֵמוֹתָנוּ וְלִסְגֻּלָּתְךָ קִדַּשְׁתָּנוּ, מִשְׁפָּטֶיךָ לְפָנֵינוּ שַׂמְתָּ וְדֶרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ הוֹרֵתָנוּ, נְתִיבוֹתֶיךָ אֵיךְ עָזָבְנוּ וְסַרְנוּ מִדֶּרֶך צִוִּיתָנוּ, נִשְׁמַת חַיֵּינוּ אֵיךְ שָׁכָחְנוּ וְלֹא זָכָרְנוּ בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ.
סֵפֶר חֶמְדָּתְךָ מָסַרְתָּ לָנוּ וְנָתַתָּ לָנוּ תּוֹרָתְךָ, סָלַלְתָּ בָּה דֶרֶך דִין עַמִּים וּמִשְׁפָּט הַמְלוּכָה, עוֹסְקֶיהָ מִיעֲטוּ עַצְמָם בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶל הֲלָכָה, עִנְוְתָנוּתָם הוֹתִירָה בְּחוּרְבָּנוֹ אֶת הֵיכָלְךָ.
פְּאֵרְךָ חָבָשְתָּ בּוֹ יִשְרָאֵל גּוֹי אֶחָד נִזְכָּרִים, פְּדוּיֶיךָ הִבְטַחְתָּ לִהְיוֹת גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בֶּהָרִים, צֹאנְךָ אֵיךְ נָפוֹצוּ וְהָיוּ עֲדָרִים עֲדָרִים, צְמוּדִים אֵיךְ נִפְרָדוּ וְהָיוּ לְאָח זָרִים.
קִבַּצְתָּנוּ מִן הַאֲרָצוֹת וְהוֹצֵאתָנוּ מִן הַאֻמּוֹת, קוֹמַמְתָּ הַנֶהֱרָסָה נָטָעְתָּ הַנְּשַׁמּוֹת,רַעַשׁ שָׁמַעְנוּ וְהִנֵּה קָרְבוּ עֲצָמוֹת, רָאִינוּ וְהִנֵּה עֲלֵיהֵם גִּידִים וּבָשָׂר וּרְקָמוֹת.
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנֶחָמָה, שְׁכִינָתְךָ תַחֲזִיר לְצִיוֹן בְּשׁוּבְךָ אֵלֶיהָ לְרַחֲמָהּ, תָּבוֹא בָּנוּ רוּחֲךָ וְנָפַחְתָּ בְּאַפֵּנוּ נְשָׁמָה, תּוֹרָתְךָ כְּתוֹב בְּלִבֵּנוּ וְהָיְתָה לָנוּ תְּקוּמָה.
אֲבִי אֵל חָזָק פְּתַח קִבְרוֹתֵינוּ וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים, וְאֵלֵינוּ מִצִיּוֹן תוֹפִיעַ וְהָקֵם לָנוּ בֵּית עוֹלָמִים, הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדְּשֵׁנוּ כִּימֵי קְדוּמִים, אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.



ארץ ישראל גאולה גלות חבלי גאולה סליחה פיוט

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאביצר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ד´ תשרי ה´תשע"ג  
מצוין.
מבחינה תוכנית, יש כאן סוג של משהו בין וידוי על חטא ללימוד קטגוריה, לא לגמרי מתישב לי עם פיוט סליחות.
בכל אופן כתוב טוב מאד ובהחלט משתלב באוירת הסליחות.
ד´ תשרי ה´תשע"ג  
בענין הערתך כאן- הרגשתי את הבעיה, והשתדלתי שזה יהיה יותר בקשת סליחה ציבורית, לכן כמעט הכל כתוב כאן בגוף ראשון רבים- אני משתדל להרגיש שותף גם בחטאים לאומיים שאני לכאורה לא חלק מהם באופן אישי.
בענין הערתך על "מי שענה" (קישור בסוף), שנגעה גם אלי: ברור לי שהשאלה הזו צריכה להישאל, אבל אני, ונדמה לי שגם היוצר שם, רציתי דוקא לכתוב חדש בכלי ישן (נא להתעלם מההקשר המקורי של הביטוי, אני יודע שלפיו המשמעות היא שלילית), כלומר לבטא דוקא בכלים של הסליחות המסורתיות מחסור מסוים שקיים בסליחות האלה לדורנו.
"מי שענה": http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=66986#.UFt5UbIaPuo
ה´ תשרי ה´תשע"ג  
הסגנון הוא אחד לאחד, והתוכן - בדיוק את זה חיפשתי!
כל הפיוטים מדברים על הגלות, זה פשוט מרגיש לא שייך; נתת פה מענה, ומענה פשוט מצוין. באמת מצוין. שמרתי לי.

אברהם,
וידוי יכול להשתמע לשתי פנים, כמו שאביצר ענה - עצם כלילת המקונן את עצמו בחטא וברעה, מלמד על היות הפיוט וידוי.

מעולה! ממש מעולה!
הייתי מוחא כפיים, אבל בהקשר הזה אולי זה קצת לא ראוי. אבל זה פשוט ממלא חוסר ענק. יישר כוח!

(אני כולי שבחים... תבין עד כמה זה חשוב בעיני)
ו´ תשרי ה´תשע"ג  
בקלות ניתן לחשוב שנלקח מאיזה מקור קדום... הדהים אותי הסגנון והתוכן. פשוט מעולה.
ו´ תשרי ה´תשע"ג  
אתה מעביר בשיר את תחושת הדור רשית צמיחת גאולתינו כן, גאולה שלמה, לה ובכן לה אנו עוד מחכים

עם כל הכאב היה מרתק לקרוא את שירך
ד´ תשרי ה´תשע"ד  
בזכות הפניה של אברהם שחר מדיון אחר. ברשותך, אני מתייחס לא לתוכן אלא לצורה, ומשתי בחינות:
א. המשפטים הארוכים מאוד לא נוחים לי לקריאה. זה מסרבל. קשה לי להתפלל כך, ואני חושב שזה שיקול מהותי כשכותבים פיוט לסליחות.

ב. אני מתקשה להבין את ההצמדות לסגנון כתיבה שאינו מקובל. זו אינה השפה האמנותית שאנו מדברים בה, ואני לא רואה בסגנון איזושהי קדושה. אדרבה, השיקול המנחה בעיני צריך להיות הנגשת התוכן באמצעים אומנותיים מקובלים המתיישבים על הלב. "אָתִינוּ", "לִסְפּוֹת עַל עָוֹן הַתָּרִים" כמו גם תחביר עקלקל - זוהי כתיבה בשפה אומנותית זרה לרוב עם ישראל דהיום וככזו - היא אינה מנגישה את התוכן, שנראה לי שתסכים איתי שהוא העיקר ולא הסגנון.

כתבתי את הדברים מנקודת מבטי האישית ואני מתנצל אם הם יצאו בוטים. אני מתחבט מדי בוקר עם ביטויים קשים בסליחות האשכנזיות, שלא לדבר על הקינות...
ח´ תשרי ה´תשע"ד  
שהוא הסגנון של הסליחות הקיימות, כדי לחדד את הבעיה בתוכן. אני מסכים אתך שצריך לדון לעומק גם על הסגנון.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד