בְּתוֹכְכֵי תְּהִלִּים כ"ז אֲשׁוֹטֵט.
הֲוָיָה מֵעֻזִּי, רַק אוֹתָךְ אֲבַקֵּשׁ:
שַׁבְתִּי לְּנוֹעֲמֶךְ מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי.
זוֹהִי זִמַּרְתִּי.
לֹא אַסְתִּיר פָּנַי מִמֵּךְ,
לֹא אֶטֹּשׁ, לֹא אֶעֱזֹב.
הֶאֱמַנְתִּי לֹא תַּעַזְבִי.
קַוֶּה, אֲקַוֶּה לִשְׁמֹעַ לְקוֹל מִצְוֹתַּיךְ.
קַוִּי אִתִּי.